יהושע לימוני מחפש את האמת. היא תציל. היא באה לעזור במקומות הלא פתורים של החיים, שמקבלים ביטוי בניסיונות הכתיבה שלו. מציאתה – סיכוי לאהבת אמת.
חיפוש אחרי תשובות מהותיות בחיים דורש לעלות מעלה לשמיים. לא די לרכב על אופניים. הוא מבקש לחבר לעצמו כנפיים (ראו ציור העטיפה) הסידור, האותיות, המילים הם האמצעים שאמורים לתרגם את המעוף הזה לתובנות ולאמונה. הדרך אינה קלה. הוא מרחף בין שני העולמות – עולם החומר –אופניים ועולם הרוח – המעוף. (השיר "לעוף על אופניים").
האהבה הגדולה אינה זו שבינו ובינה, אלא זו שמושגת באמצעות אמונה. הוא מבקש שהאל ירד מכיסאו וישב כמו שיושב אב עם בנו ויקרא לו מתוך הספר, מחפש דיאלוג אמיתי עם הבורא, לא זה המרוחק.  הדרך אל האמונה, האמת האהבה אינה פשוטה למרות שהיא נמצאת ממש כאן.
שמעתי 9 שירים. כל האזנה קירבה אותי לאמת של היוצר. לימוני לא כותב מסובך. הוא סינגר סונגרייטר הרמוני, מעדיף את הצליל האקוסטי, קולות שמימיים שמלווים. האמת שלו נמצאת בקרבתך ללא דציבלים, מגיעה במנגינה רומנטית נוגה, חמה, רכה ואנושית, במהלכים הרמוניים פשוטים, במנעד נטול טווח קולי אבל בעל עומק אמוציונאלי. בעיבודים עשירים של מערב ומזרח.
גם בשירים הקצביים אתה מוצא רכות יפה של עוצמה פנימית לא משקרת. "לפעמים" ("לפעמים אני שוכח/ על מה ומה כל זה/ ונראה לעצמי כבורח/ ונראה כמתחזה") הזכיר לי את צורת הסיפור המוסיקלי של ארקדי דוכין עם נגיעות במוסיקה חסידית.  גם "שיר שמח", שזורק אור במנהרתו האפלולית ("יעלה ניגון של הלב"), מתנגן נפלא כשיר פולק קאונטרי, מהיפים ששמעתי בזמן האחרון. שיר של החלטה שהתגבשה, שמובילה להשלמה עם מצב אהבה שהתבשלה. לא ברקים ורעמים. השורשים שלה, הזמן עשו את שלהם. יהושוע לימוני מבשר לה: אני כאן כדי להפסיק לחפור. אין עוד חזרה אחורה. אופיע מחדש אצלך, שקול, ללא כעס, ללא כאב. "את מה שיכול לקרות כבר לא רוצה לעצור" .
השקול-פשוט הזה זורם על מנגינה והרמוניה מזוככים, עולה על הכביש הראשי לנסיעה מענגת המערבת נוגה עם מצב רוח טוב. תרצו קאנטרי מזן ישראלי משובח. תחושת הלב בוקעת ממיתרי קולו. הצטרפות כלי הנשיפה מסייעת לשיר לקבל עוצמה של המנון ניגון הלב למי שחש את תחושת השמחה המציפה. לימוני מגיע משם, גם מצליח להיכנס ללב.
"אבא" הוא שיר מרטיט, באווירת תוגתו השקטה. לימוני שר מתוך עומק עצבותו הכנה ומלאת הכוונה – "אבא אל תעזוב לי את היד" צלילי גיטרה עדינים מקשטים ברגישות. טרומבון מוסיף לתחושת החמלה. שיר אינטימי אישי שלוקח בשבי הרגש.
"מילה" במקצב בוסה הוא שיר על לבטי הכתיבה ("מילה קטנה שמתעקשת/ לא רוצה לצאת על קצה הלשון עומדת, ממתינה/ ממתינה לי מבוישת שאדרוש אותה") ועל הנשמה שמזמינה אותה (את המילה) להגיע אל השיר. עיבוד יפהפה לכלי נשיפה. מהשירים שיזדמזמו בקלות מאוד נסבלת. צרפו גם את "משורר", שיר ארס-פואטי – ("מילים שכבר נדמו סדוקות מתאחות בשפתי בוטחות") מושר ע"י לימוני בטון מדוכדך נאנק, ברטט אמוציונאלי, מעוטר בצלילי טאר פרסי (ינקל'ה סגל) ואקורדיון (משה לוי)
יהושע לימוני מחפש את האמת ואת הקרבה האמתית-אינטימית לאמת שלו, לבורא. הוא יותר מאשר נוגע בהן בדיסק הזה במילה, בצליל, בהרמוניה. קרוב מאוד אל עצמו.

מילים ולחנים: יהושע לימוני הפקה מוסיקלית: אודי שמחון ויהושע לימוני
שירים: יוצאת לאור, לעוף על אופנים, סיכוי לאהבה, לפעמים, אבא, מילה, משורר, שמע, שיר שמח