שלומה כבר יותר טוב. לפי "הלב הזה המשומש". אין כאן שמחה. יש אנחת הקלה נוגה. המלודיה קסומה. קולה הגבוה אומר אמת.
שיר פותח באלבום החדש של איה כורם, שיוצא אחרי מאבק בן שש שנים להשתחררות מחוזה משעבד, בהפקה מוזיקלית שלה ושל אדם בן אמיתי.
כמעט באותו טון היא ממשיכה ב"עוד פעם לבד" (טקסט של יענקל'ה רוטבליט), צליל בס אפלולי מלווה נסיעה לילית קשה בגשם בקונוטציה למבול המקורי, מבטיחה שלא תטבע, אבל גם ההצלה לא תמלט מהבדידות המתמשכת. גם כאן – סיפור דרמטי בטון מאוד אמוציונאלי ובתזמור מיתרים שמוסיף לדרמה.
היא שרה את לחנה הנפלא שירו לשירו של ח.נ ביאליק – "ציפור זהב" (המוכר כ"בין נהר פרת ונהר חידקל") היא בחרה לשיר עם גידי גוב דואט יפהפה – "לילה טוב". "רוב הזמן כבר לא נשאר לי שום דבר לומר/ ואם נשאר אז זה משהו עצוב". היא ניסתה לבטא את עצמה וגם לכרוך את תהיותיה ותעיותיה עם כל העולם "כי כולנו נישאר לבד בסוף לבד בחדר". "לפעמים עולה על אוטובוס, רק כדי לחזור הביתה/להניח את הראש בחיק של מישהו אהוב./ רוב הזמן כבר לא נשאר לי שום דבר לומר/ ואם נשאר לי אז זה משהו עצוב". המוסיקה – פולק קאונטרי נוגה-מתוק, נעימות מלנכולית מזוככת. "מהנדסת מחשבים" הוא שיר סרקסטי לאהוב לשעבר בקצב מהיר עם מחיאות כפיים.שפוגם מעט בלכידות של האלבום הנוגה.
"לאט לאט" חשבון קשה שהיא עושה עם אהוב לשעבר, שחושפת נפש מדממת בהבעה של סערה דרמטית. כאן היא מפתיעה במעבר לקצב דאנס דווקא במילים קשות כמו "לאט לאט הדם נשפך". ב"עכשיו אתה", השיר הטוב ביותר באלבום, היא שרה בטון הלב: כשהוא אוהב אותה זה מצב אופטימאלי. יקבלה – על פגמיה וגחמותיה, ולמרות מצבי רוחה המשתנים. היא בעד המשך המצב – כי התעייפה לוותר לאהבה. ניסוח יפה. במציאות האהבה אינה תמיד נענית למשאלות. מוסיקה שמקרינה את תחושת הלב.
ואז שוב הטון המדוכדך, המשדר פגיעות ומבקש הזדהות – ב"מחכה לעונש" על רומן בסתר בינה ובינו: "אתה לא תתקשר אלי היום, אני לא מחכה/ דברים כאלה לא עושים אחרי כניסת שבת / כי אתה אוהב את אלוהים ואלוהים אוהב אותך/ הוא מעדיף לראות אותי סוחבת שקיות לבד". כורם נוגעת בעולמו של המאהב החושש, בעל נקיפות המצפון ובעולמה של המאהבת המתחבטת אם להמשיך בקשר או להיות בודדה.
גם "סוף סוף שלום" בדואט כואב וקודר עם עידן נוימן מסתובב סביב התסכול באהבה לאיש, שעשה את הבחירה בין אמונתו ובינה.
"איך אני יכולה/ לכעוס כשאתה/ מצאת סופסוף שלום/ וזה מקלט צר יקירי/ אם אין בשבילי/ בגאולה הזאת קצת מקום".
איה כורם של עכשיו שרה בלדות עצובות, נוגעת בתוגתה. היא הסינגר סונגרייטר, שמצליחה להיות הכי קרובה לסיפור האישי שלה.
שירים: הלב הזה המשומש, עוד פעם לבד, ציפור זהב, לילה טוב – עם גוב, מהנדסת מחשבים, עכשיו אתה, לאט לאט, מחכה לעונד, סוף סוף שלום עם אביב נוימן, שיר אחד בשבילי
צילום: מרגלית חרסונסקי
