דיווידגריי הוא סינגר-סונגרייטר שמחייה את טרובדור האינדי פולק, אבל גם פוזל לליגה של אלטון ג'ון, בילי ג'ואל. את האיכויות של גריי גילינו עוד ב"סולם לבן" 1999. מה שהופך את שירתו למיוחדת היא צורת השירה המאוד ישירה. האוסף מלודי-אינטימי טיפה מלנכולי בעיבודים מאוזנים לגיטרה-פסנתר-ריתם סקשן מלנכולי.
השירים כמעט כולם באתו סולם עד שלפעמים יש תחושה של שיר אחד ארוך. "בבילון" המצוין (דוגמית סאונד למטה) , "האחת שאני אוהב, "אנא, סלחי לי", "מזון בית-חולים", "בבילון", "שישי אני מאוהב", "את העולם בשבילי".
העיבודים תואמים את הקו שלו, דאון ומיד טמפו, צ'לו דומיננטי, גיטרות אקוסטיות, קלידים מאוד "תחושתיים", אבל בעיקר זה הקול הרוטט הזה, שממשיך "לתרגם" תחושות, לטעון את השירים בקדרות יפה, השילוב בין מנגינות אולטימטיביות וקול שמגיע מעומק הנשמה, זה מה שעושה מגריי זמר מרתק. דווקא הדיכוטומיה של שירה חמה על מצבים עצובים של אהבות קשות היא שעושה את הביצועים של גריי אפקטיביים ויפים. גם שהוא שר שיר קצבי יחסית כמו The One I Love גריי מקרין תוגה של ממש: אדם בשדה הקרב שר לאהובתו כשהוא פצוע והדם זורם מגופו.
לגבי האוסף: זה יותר אלבום של חברת המוסיקה שמעוניינת לקראת החגים לסחוט את הרפרטואר של הזמר. אז גם אם מישהו לא ימצא 2-3 שירים שקיימים באלבומיו, זה עדיין אוסף שמשקף נאמנה את גריי, כמובן למי שחשקה נפשו ברומנטיקן הזה ולמי שאין לו לפחות חמישה שירים מהאוסף.
https://www.youtube.com/watch?time_continue=31&v=MDh1x38osHsBabylon
