מהשירים המפתיעים והמיוחדים של אתניקס. הנגיעה בקו הגבול שמובילה אותה למקום, שברגע שמגיעים אליו ניתן לגעת בשמיים ולהיות חופשיים. התשוקה הגדולה ביותר היא אותו מעוף ציפור שיאפשר להסית את קו המים לחצות את קו האופק. ואיך עושים את זה? על ידי האהבה.
הטקסט המיסטי מגיע בדאנס אלקטרוני סוחף בקולו המתכוון של זאב נחמה. לדברי המחבר, השיר "ציפור מדבר" נכתב על המדינה כדימוי לבחורה ששבויה בקסמו של המדבר הארץ-ישראלי. כמו לשיר, גם לציפור יש כוח חדש להמשיך ולעוף, ורק השמיים הם הגבול.
את קרובה אל קו הגבולq שבויה, קסמו של המדבר
את עמוד האש לפני המחנה – בראשית את
מסיתה אל קו המים והאש לא תבערq את הלהבה והלהב
כמו ציפור את חופשיהq רוצה לגעת בשמיים
כמו ציפור את חופשיהq מסיתה אל קו המיםq ציפור מדבר
את קרובה אל קו הסוףq צמאה, עורפו של המדבר
את מעיין יבש באפיקים צרובים – במדבר את
מסיתה אל קו המים והאש לא תבערq את האהבה והלהב
כמו ציפור את חופשיה…
*** יהודית רביץ בחרה לפרויקט עבודה עברית את "כמו ציפור את חופשייה" של אתניקס, ולקחה את השיר למחוזות הזויים-ריחופיים, רחוקים מארצם של האתניקסים. נדמה לי שההפקה של רע מוכיח הכתיבה לרביץ, יותר מאשר רביץ רביץ שאפה להגיע לאינטרפרטציה ייחודית.
לא קל לזהות בגרסה הזו את רביץ שאנחנו מכירים, הטון גבוה המהורהר משהו נשאר בגובה אחיד. יש בזה יופי מיוחד, יש בזה אלמנט שאינו קיים בשיר של אתניקס, התנסות אלקטרו מזרחית מאתגרת, שהולידה אינטרקציה יפה בינה ובין המעבד. האם אני שומע בסוף השיר נגיעות סטיווי וונדריות בצליל מפוחית שמתחברות לציוץ ציפורים. גם רע מוכיח הרגיש ציפור מדבר.
**** 25 שנה לאחר שחברי להקת "אתניקס" ביצעו לראשונה את "ציפור מדבר" הם מבצעים אותו בגרסה קצת שונה ומיוחדת מעל במת "פסקול ישראלי". מילים: זאב נחמה, לחן: זאב נחמה ויועד נבו
