דרוש לי גבר

עדי כהן

דיסנילנד
4/5

התכנסנו בבר קטן ואפלולי של האוזן השלישית בקינג ג'ורג' בת"א לפנות ערב לשמוע את מי שפעם, לפני איזה שלוש שנים, נכנסה לכל סלון  עם הראל סקעת והראל מויאל, שהתחילו במירוץ הרבה לפניה. אנחנו בפרזנטציה לאלבום הראשון שלה שיוצא סוף סוף. אווירה טובה, יין אדום, תאורה אינטימית. אולי אסור למבקר מוסיקה להגיע לכאן. מצד שני, לשמוע זמרת כזו מרבע מטר, עם הנוכחות הקולית שלה ויופייה הלא ידוע – זה נטו רווח.

את השיר הפותח "לא בטוחה" קיבלנו בסוף התצוגה בצרפתית. היו שם 20 איש, שאין ספק כי היו קמים למחוא לה כפיים גם אלמלא שתו יין. מרגול הייתה מתברווזת כל-כך – שהייתה נזקקת לטיפול נמרץ. "אני רוצה לשיר את השיר בצרפתית", התוודתה עדי בראיון מיוחד לאתר זה. מה שנכון: צודקת. שנסון זה שנסון. הגרסה הצרפתית היא שמסיימת את את אלבום הבכורה שלה.

אני מקלף את הניילון מהדיסק החדש. "לא בטוחה" פותח. דרמה. קוראים לזה "שיר אהבה". באהבה יש כאב. תמיר חיטמן (שידו הייתה ברבים משירי בדיסק) קרא את כאביה. סיפר את סיפוריה. זה נוטף רגש. עדי אוהבת לשיר הכי רגש "והרגשתי כמו לילה עטופה בסודות" – והיא עדיין אוהבת, וחושבת שעליה לקחת סיכון… נדב ביטון לקח את זה לכיוונים הסוערים כולל התזמור של תמיר חיטמן. שמישהו יגיד שהוא אינו מאמין לזעקה הזו.
הבעיה שהשיר השני "לבד" ממשיך את המלודרמה (מילים: תומר מוקד, לחן: עדי כהן) יתכן אפילו שזוהי טעות עריכה. כי לא פשוט להקשיב לשני פיקים רגשיים ורגשניים בזה אחר זה ובאותו קו.
"מרגע לרגע" – האהבה הגועשת מקבלת קצב רוק, שיר שקורס תחת כובד הקלישאות. ב"נגעת בי" עדי מתחילה שקט ומטפסת בסולם הרגש, אבל שוב יש תחושה שהמלודרמה הזו סביב פגיעות האהבה – זה כל מה שיש לה להגיד תוך שחרור מטענים אמוציונאליים שקיימים בה כזמרת, אבל בלי ללכת על ניואנסים, כאילו כדי להוכיח שהיא תמיד בתוך השיר במלוא עוצמות הרגש. לפעמים, גם עדי צריכה לדעת – זה טו מאץ'.
דני מגד בגיטרה קלאסית ובוריס באקורדיון מספקים אתנחתא יפה בפתח "לא יודעת כלום" – וכאן במילותיו ובלחנו של אוהד חיטמן (כן, אוהד ולא תמיר) ובהשראה של מוסיקה לטינית מצליחה עדי כהן להיות יותר מאופקת, והשיר הזה נוגע ומגיע בפשטותו.
"יותר מדי טוב" שתמיר חיטמן כתב לה על ימים אחדים שלה בניו-יורק, מגוון יפה במקצב קולח, חדוות חיים אחרי כל הבינו-בינה הרגשני עם אלמנטים של קאונטרי מיוסיק.

"ספר לה עלי" הוא טקסט (ברק פלדמן) שמנסה ל"סחוט" נושא הבינו-בינה. ספר לי עלי, ספר לי עליה. יותר מדי "תספר" יש בשיר הזה. מעט מדי תוכן. עדי כהן נשמעת כאן סטייל להיט פופ כריסטינה אגילרה, שזה נחמד, אבל לא יותר מנחמד להיט די שטחי-שגרתי. לא ממש משדרג לה את האלבום.
"בלי אתה" חוזרים למועקה הדרמטית של חסר באהבה, שיר של עמית צח, מהסוג שהוא היה כותב לאילנה אביטל. מלודרמה טיפוסית, הוא בראשה, אבל לה נשארו ממנו רק שברים. תזמור מיתרים. על רקע גשם נופל, רק מצליחה לדמיין אותו. למה יש לי תחושה ששמעתי מאה ואולי יותר בלדות כאלו.

"מי הכי יפה" נכנסת לבר, המון מבטים ננעצים ואף מפנים לה מקום לעבור כדי לגשת אל בחור זקופה בשאלה– "מי הכי יפה עכשיו"? מזכירה לו שהיא אותה בחורה שהוא הכיר. ואז היא קמה, יוצרת ומשאירה אותו רועד.
מחליפים שני הילוכים ועוברים לדאנס, ועדי כהן פורצת ב"תגיד לי מי הכי יפה עכשיו?" השיר נשמע סערה בכוס מים. למה הסיפור הזה, ברק פלדמן?מה פשר תביעתה של עדי כהן לsrדרוש במיידיתהצהרה שהיא הכי יפה. המעברים, התזמור ה"קלאסי" – גם הם לא מוציאים את עדי כהן עם שיר שיכול לשמש חלק מתעודת זהות אומנותית המזניקה אותה לדרך חדשה איכותית ומבטיחה. לעדי יש איכויות לשירים טובים יותר, והן אגב מוכחות בביצוע הזה שהוא כשלעצמו טוב.
"כשתבוא אלי" – ניסיון לשיר ממקום שקט ורגוע יותר – ליווי אקוסטי בהחלט, גם זה שיר של תסכול ופגיעות בענייני הבינו-בינה, אבל כאן עדי לראשונה זמרת שמתייחסת לשיר בלי עודפי דרמה ורגש. רגש מתברר יכול להיות מאופק. לחן, ביצוע, עיבוד שמעניקים לעדי לא מעט נקודות זכות באלבום הזה.

"דרוש לי גבר"- נשמע כשיר הרוק של הדיסק, מקצב רוק-קאונטרי אמריקני סטייל ברוס ספרינגסטין. (תמיר חיטמן)
זו אולי אחת הבעיות של זמרת שאינה יוצרת, שמורגש עדיין שהיא מלקטת שירים וסגנונות, ומחליפה צבעים. הנקודה היא שלעדי כהן יש היכולות להחליף צבעים, היא תלויה ביוצרים עצמם, שלא תמיד מספקים לה שירים מעולים. אבל בסך הכל – זמרת-זמרת עם יכולות הבעה, עם טווח קולי. היא רק צריכה לדעת להשתמש בהם יותר נכון.

 

עדי כהן  – ראיון וידאו

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

8 תגובות

  1. מסכימה עם כל התגובות
    בעדי כהן טמון כישרון של פעם בדור
    היא צריכה למצוא את האנשים המתאימים שיובילו אותה הכי רחוק
    כי היא בנאלאומית הכשרון שלה אדיר ונדיר.

  2. אינני יודע כמה זמן עדי צרובה בתודעה הישראלית. לצערי לעדי לא דרוש גבר כי לפי איך שנדמה היא יכולה להשיג כל גבר ‏שתחפוץ. דרוש אדם שינהל נכון ויביא אותה לשיאים שאפילו ריטה לא הגיעה אליהם. וכן, אני מדבר גם על חו"ל. יש כאן קול ‏אדיר, סקסאפיל, ורגש על מצע של פרפומנס והגשה מעולים. כל אלה מהולים אף ביכולת משחק טובה מאוד (נהניתי בהצגה ‏בבית צבי). ‏
    אין שום סיבה שההתקדמות לא תהיה מקבילה לזו של הראל סקעת שלעניות דעתי עשה כמעט הכל נכון…‏
    אתם באותה ליגה. פני לכותבים ולמלחינים הנכונים והמתאימים, ולא בהכרח לטובים. אוהד חיטמן הוא מלחין מעולה החיבור ‏הזה מעניין. יש גם אחרים. המשיכי לחפש.‏

  3. מדובר באלבום הכי טוב והכי מגובש שיצא אי פעם מאחד מכל הדבר הזה שנקרא "כוכב נולד". באופן כללי, עדי עשתה אלבום של "LIFE TIME", פעם בחיים. מדהים לחלוטין. השירים, שאמנם היא לא כתבה אותם, פשוט באים ממנה בצורה טבעית. כאלו היא מתכוונת לכל מילה שהיא שרה. סוחפת, מדהימה, חסרת מעצורים. אחד מאלבומי הבכורה הטובים והמגובשים ביותר.

    5/5

  4. טוב קניתי את האלבום – וזה הדבר הכי יפה ששמעתי במוסיקה בארץ בעשור האחרון.
    אני אוכלת שותה ונושמת מוסיקה כל חיי ובכאלו עוצמות לא ניתקלתי כבר הרבה זמן.
    עדי תודה
    תודה על החשק ועירור הסקרנות – שיהיה לך המון בהצלחה
    מחכה כבר להופעות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן