עיון ביקורת

שם טוב לוי , שובי לביתך (מילים: דליה רביקוביץ. לחן: שם טוב לוי., 1981)

שירים ישראלים - הגדולים ביותר

המשוררת תמהה בשיר למעשיה של ילדה מחוץ לביתה שמסתובבת בחוצות כציפור פצועה עד עלות השחר. היא קוראת לה לשוב לביתה. השיר מתוך אלבום הסולו השני של שם טוב לויהתעוררות” (1981) מלחין מזן אקלקטי, חוצה גבולות סגנוניים (קרוס קלטשר) מגיע מאוריינטציה קלאסית. לוי תמיד איתגר עצמו בשירי משוררים.
יצירה זו, שנכללה באלבום הסולו השני של שם־טוב לוי, “התעוררות” (1981), היא מן הפזמונים המעטים שרביקוביץ חיברה ללחן קיים, כדי להגיע לאותה שלמות נדירה של מילים ולחן שנבראו זה לזה.
ה”ילדה” בחוץ שמעוררת את הדאגה-החרדה לה, מקבלת שורת הנחיות “האזיני לקולות”, “שאי עין למרום”, וכמובן “שובי לביתך”. זהו גם רצון לחלצה מן הסערה על ידי כך שתיתן דעתה על מה שמחוץ לה: “תני לנפשך לשמוע / זֶמֶר קטן” – המוסיקה שככל הנראה עוררה את הכותבת/ משוררת  לכתוב את השיר. זה נשמע כאילו הילדה בשיר היא מי שכתבה אותו החוששת מסביבה הקודרת –  “שָם צֶמַח לענה, / שם נפש מרעידה מִקור / חלון אפל ותריס מוגף” – המייצרת תחושות הנעות בין קדרות ללא מוצא ועד מוות.   הסערה היא חיצונית ופנימית כאחת. לא רק רגלה  אינה מוצאת מנוח — “וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ” (בראשית ח’ ט’, סיפור המבול ותיבת נח) — אלא גם נפשה. השיר מסתיים בקרן אור:  שאי עין למרום, / כבר סדק שחר מאפיר/ נעורה כבר ציפור אחת/ שובי לביתך”  זוהי התבהרות של אור ראשון של “סדק שחר מאפיר”. הציפור הלילית הפצועה מתחלפת באחת מציפורי השחר הממשיות.
רביקוביץ יצאה מהמנגינה המינורית של שם טוב לוי. שר אותו בטון תחושתי מלא כוונה, תחינה וחרדה. אחת הפסגות של הזמר הישראלי המולחן.

מה לך בחוץ, ילדה? / מנוח לא מצאה רגלך/ ציפור פצועה, חזרי אלי / ושובי לביתך.
האזיני לקולות/ הרעם על גגות בתים/ מקול סופה, שמרי נפשך. / שובי לביתך.
סהר חצות גבוה/ אור על ענפי אילן/ תני לנפשך לשמוע / זמר קטן.
שם צמח לענה/ שם נפש מרעידה מקור/ חלון אפל ותריס מוגף. / שובי לביתך.
סהר חצות גבוה/ אור על ענפי אילן/ תני לנפשך לשמוע / זמר קטן.
שאי עין למרום/ כבר סדק שחר מאפיר/ נעורה כבר ציפור אחת. / שובי לביתך.

שם טוב לוי – שובי לביתך 

שם טוב לוי וקובי אפללו – שובי לביתך

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2 + = 4