ערן צור: שירה, בס. רם אוריון – גיטרה. שי ברוך – תופים. אורחת מיוחדת: מארינה מקסימיליאן בלומין.

שירים: לילות, על קו העימות, קיץ, גלגל, תכלית, תרנגולים, הגינס, כסלו, רטוב, כרמלה. עם מארינה: עלבון, נשים, המכסה, דלתות, תותים, עץ, שולחן, פרפרי תעתוע. הדרן: צור לבד: בחוץ, ראש טיים. עם מארינה: לילות, הוא והיא. מארינה: לילות ירח מלא.

הצעה לערן צור: קח את מארינה למסע הופעות. אחרי הערב המשותף איתה בתיאטרון חולון אין אלא לשאול: איך ממשיכים בלעדיה.
מארינה עלתה בחלק השני של המופע לכ-10 שירים. רזה מתמיד. יפה ועדינת פנים מתמיד. הבלונד החדש הולם להפליא. הפתעה מרנינה, אם לחרוג לשניות מהמוסיקה. קלידים ליד המקרופון. כרגיל – גם ליד הפסנתר. חוללה נפלאותיה. שמעתי את מארינה הרבה בשנתיים האחרונות, אבל כל מופע מחדש לי משהו עליה. תופעת טבע שממשיכה להפעים כל פעם חדש.
זה אינו רק הכישרון המוסיקלי הענק שלה. זוהי הורסטיליות, היכולת לאמץ סגנונות שונים מפופ ועד ג'אז. והפעם גילינו את הרוקרית. כן – רוקרית. לא פוזה, לא הצגה. היא מכילה גם את זה. היא גם רוקרית. יש לה את זה.
החבירה של מארינה לערן צור מרתקת. הרומן ביניהם נחשף לראשונה ב – נשים שרות ערן צור, בפסטיבל הפסנתר מארח 2008. כמו אז גם הפעם – מופע שבשבילו עושים פסטיבל. מארינה לקחה אז על עצמה לנהל מוסיקלית ואומנותית ערב של זמרות שרות ערן צור עם איה כורם, אונילי, וטל גורדון, עשתה עבודה מלאת המצאות דימיון, שנדמה לי הפתיעה גם את ערן צור, שעלה אז בסוף הערב לבמה, אחרי שמארינה נתנה ביצוע חיים ל"לילות של ירח מלא". גם הפעם בהדרנים, קיבלנו את השיר. שאגיד – צמרור מחודש? אז הנה אמרתי. שיתוף פעולה ביניהם היה רק שאלה של זמן.

מארינה גלתה את הקוטביות הזכרית-נשית המיוחדת ביצירתו של ערן צור, ובדקה את הפרשנות לשירים בביצועים נשיים. לקחה ערן צור לשולחן העיבודים שלה ופשוט עשתה ממנו מטעמים. ערן צור בטעם כזה, ערן צור בטעם אחר. לפי איך שהוא הביט בה בערב הזה, הוא ממשיך להתפעם ממנה, מהבחירות שהיא עשתה לשיריו, מהיכולות שלה להביא את השירים למקומות שלא היו מגיעים לעולם, מהניואנסים, גם מהאישיות החמה שלה, שמאפשרת לה להיות כמעט אצל כל יוצר וזמר, מפורטיס ועד צור.

כמעט שכחנו: זה היה קודם כל מופע של ערן צור. ואחרי שנתיים שלא שמעתי אותו, יש בשורות. ערן בשיאו, לפחות לפי הערב הזה, משיק שיר קומי חדש ומסעיר שכתב לו אתגר קרת – "בחוץ", סוג של שיר מחאה שמתחיל בזיון וממשיך פוליטיקה. דרמטי, טעון, נועז. ואפשר אפילו לשחרר צפירת הרגעה: הוא ימשיך בלעדי מארינה. אבל מי שלא שמע את צור ומארינה מבצעים "תותים" ו"פרפרי תעתוע" – אין לי אלא להשתתף בצערו.
ערן צור מארח את מארינה מקסימיליאן בלומין