הפסנתר מארח 2010

דני סנדרסון מתיישב ליד הפסנתר

אולם סןזן דלל
4.5/5

דני סנדרסון כמעט התנצל בפני עצמו והקהל שהוא ליד הפסנתר. גם המורה שלו לפסנתר חשבה שהכלי הכי מתאים לו הוא גיטרה. האם היא טעתה?

לא שקיבלנו מסנדרסון רסיטל מפתיע לפסנתר, אבל הוא עשה תנועות, שהוא מרגיש בסדר גמור, למרות שהפסנתר הרגיש לו יותר רהיט מאשר כלי נגינה, ולמרות שישיבה על כיסא הפסנתרן לאורך הערב נראתה כמהפך קריירה שאין לעבור עליו לסדר היום.
כשדני עבר לעמדת הגיטריסט (אקוסטי בלבד) לכמה שירים, יכולת לשמוע את אנחת הרווחה שלו, מה שאומר שהמהפך הוא ככל הנראה לערב אחד, חד-פעמי, אלא אם כן הרעיון נורא מצא חן בעיניו.

בעיני – אחלה. למה לא. אפילו שינוי מרענן. אני לא מדבר רק על הפסנתר, והמורה שלו לפסנתר כנראה לא טעתה כשהמליצה על גיטרה. אני מדבר על הקונספט  המוסיקלי של הערב. סנדרסון בחר שירים שנכתבו על פסנתר, העניק להם צבעים יפים בשלישיה ששרה וניגנה איתו (כפיר בן ליש, יותם בן חורין, מאיה רוטמן), בנגינה הורסטילית של אדם מדר בכינור, בחצוצרה ומנדולינה שצבעה את המופע בצבעי פולק מרהיבים.

הקלילות הזה שבה זרם הערב לא באה מהפקה "קלילה", אלא ממקצוענות של מוסיקאי שנדמה לי, עבד קשה כדי שערב הפסנתר ייזכר כרטרוספקטיבת אנפלאגד שלא תבייש את ארבעים שנות הקריירה כיוצר, זמר וכגיטריסט.

בתוכניה נכתב "ערב אינטימי" – אולי משום שהפסנתר לעומת גיטרה חשמלית מייצר קונוטציה ל"אינטימי". אז ממש לא. סנדרסון לא פסח על ההומור המצחיק בין השירים, כדי שלא נשכח שהוא גם באיזשהו מקום סטנדאפיסט, והוא חייך ברוח נוסטלגית חמה וטובה בשירי "כוורת" כולל את "סיפור הארון" מסיפורי פוגי. בהדרנים, למרות מעידה קטנה ונחמדה, הוא ניגן ושר "היא התיישבה ליד פסנתר" המיתולוגי לפני שהחזיר את ההרכב ל"נתתי לה חיי"

ככה שעבר עלינו ערב אקוסטי ונוסטלגי – אמנם לא אינטימי, אבל יצר תחושת קירבה מאוד חמה לאיש ופעלו, למוסיקה שלו, להיתוליו, לעובדה שהמוסיקה שלו היא כבר "חתיכת תרבות" בתרבות המקומית, ומה איכפת שזה קרה מעמדת הפסנתר. למרות שלא נועד (לפסנתר), הוא הפך את האתגר לערב איכותי חדפעמי בהחלט.


משתתפים: כפיר בן ליש – גיטרה ושירה, יותם בן חורין – בס אקוסטי ושירה, מאיה רוטמן – גיטרה, שירה ומפוחית, שי וצר – כלי הקשה, אדם מדר – כינור, חצוצרה ומנדולינה.

 שירים: שלט רחוק, איפה היא עכשיו, מדינה קטנה, אל תדברו איתי, שירות עצמי, כחול יםם תיכון (שטה הספינה), לאמור אה לאבי, רותי'לה, לא יפריד דבר, מזל דגים, בחורות מכוניות וערבי שישי, היא לא תדע, אם בחיים לא נאהב, בשדה ירוק, אתה לבד, היא התיישבה ליד פסנתר, נתתי לה חיי.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן