עיון ביקורת

יוני רכטר, העיקר זה המוסיקה (מופע נעילה הפסנתר מארח, בית ליסין תל-אביב)

מוסיקה ישראלית

"העיקר זה יוני", התבדח שלומי שבן אפרופו שמו של הערב, באחד הרגעים במהלך המופע, כשהוא מנסה בצחוק כמובן לשכנע את רכטר להשחיל שיר שלו. שבן נתקל בהתנגדות: "עם כל הכבוד", סח רכטר, "זה ערב שלי". בסופו של דבר הסכימו לדואט של פשרה של שני אגויים יוצרים שמכייפים בלנגן ביחד. שבן התכוון לצחוק, גם יוני. כמובן. אחרי שעתיים של מוסיקה –  עם כל הכבוד לה (למוסיקה) – זה היה באמת בעיקר יוני רכטר.

זו אינה הפעם הראשונה שאני מגיע לערב רטרוספקטיבי של יוני רכטר. מדי כמה שנים, אם יש תקציב ומסגרת, עולה הבחור הגבוה לבמה, מתיישב לפסנתר ומוציא לדרך ערב שכולו מנכסי המוסיקה שלו. סולו, הרכבים, עיבודים חדשים, מקהלה. וריאציות על.
אין כמו פסנתר ויוני רכטר. נועדו. תמיד יש משהו מסקרן, מעניין ומאתגר, כשיוני נמצא ליד הפסנתר,פורש מחדש את הרפרטואר, מעניק לזמרים ונגנים הזדמנות להינות יחד איתו. אני נזכר, למשל, ב"העיקר זו הרומנטיקה" 1991, בפסטיבל ישראל. גם הפעם קיבלנו סלט ושאר ירקות – לא מעט שירים חדשים מיצירתו. המבנה דומה: מתחילים ביוני עצמו ליד הפסנתר, עולים זמרים וזמרות לקומבינות  והפתעות ומסיימים עם כל המשתתפים ב"שיר נבואי קוסמי", וזה עדיין  לפני עוד כמה שיאים בהדרנים.

מגיע לו ליוני רכטר ערבים עמוסים-ארוכים כאלה, מהסיבה – ואומר את זה בהכי פשטות – יש לו מה להציע. כלומר חומרים שמהם אין שום בעיה לבנות מופע ספקטקולארי מגוון – בסגנונות, בשירים, בהרכבים.
כמעט ארבעה עשורים פועל יוני רכטר במוסיקה הישראלית, החל מחברות בלהקת 'כוורת' דרך עבודה משותפת עם אריק איינשטין ועלי מוהר ועד יצירתו האחרונה לתזמורת הפילהרמונית 'איתמר פוגש ארנב' מאת דויד גרוסמן. רכטר הוציא אלבומי סולו ואלבומי ילדים (הכבש הששה-עשר) הפיק, כתב, עיבד והלחין לאמנים רבים.

רכטר אקלקטי מאוד. הוא מגיע מהקלאסי, הוא לא יוותר על אלתור ג'אז וייגע בבלוז, ירקוד לצליל סמבה, ואם הייתה בטוקדה על הבמה, הוא היה עושה איתה ללא ספק שימוש מלהיב. מעבר לסגנונו – רכטר הוא נסיך המלודיה וההרמוניה, מלחין נפלא של שיר משוררים, היורש החוקי של גדולי המלחינים הישראלים, הממשיך של סאשה ארגוב.

ריגושים? לא מעט. שירתה המעודנת המיוחדת של של יעל נחשון את "נמה יפו", נתנאלה בשיר חדש "קשה בלילה", יוני ואיש ההקשה ג'וקה פרפניאן בתזמור סמבאי מלהיב – "המסע הגדול", המיוחדות של אלי דג'יברי בביצוע קולו וסקסופוני של "יש לך הכל", שלומי שבן ויוני ב"שיר אהבה סטנדרטי" וב"שיר הקרואסון" (משיאי הערב), יהודית רביץ – "עטור מצחך", יהודית ונתנאלה שרות בדואט את "ערב עירוני", ועוד שיא – "צער לך" בביצוע יוני, יהודית, רונה ושלומי. וכמובן – הביצועים המאוד מיוחדים של יוני עצמו לשיריו.

ואם לחזור לשורת הפתיחה. מגיע לו להיות "העיקר זה יוני" לערב אחד, ואם הרשימה הזו עוררה חשק, התבשרנו על ערב שני ב-15.12 בבית ליסין. זה אינו רק הביקוש. זה בעיקר יוני והערב הזה, שראויים למופע שלישי ורביעי.

זמרים: פרל, יעל צבי, יעל נחשון, נעה לוי. נגנים: ג'וקה פרפניאן, אהרוני בנארי, יוראי אורון, טל כהן, רביעיית כלי מיתר, מקהלת עדי. אורחים: יהודית רביץ, נתנאלה, שלומי שבן, רונה קינן, אלי דג'יברי.

שירים עד מחר – יוני ורביעיית מיתרים, עד הבוקר – יוני רכטר ורביעיית מיתרים, העיר הזאת – יוני רכטר והזמרים, שטח ההפקר – ינוי רכטר והזמרים, נמה יפו – יעל נחשון, הו איזה לילה – רונה קינן, קשה בלילה – נתנאלה, ראה – נתנאלה, המסע הגדול – יוני רכטר וג'וקה פרפניאן, עוגן הרם – איתי פרל, יוני רכטר, יעל צבי, יעל נחשון ואלי דג'יברי, שיר ערש – הזמרים ורביעיית המיתרים, כבו אורות – אלי דג'יברי ויוני רכטר, שיר אהבה סטנדרטי – שלומי שבן ויוני רכטר, שיר הקרואסון – שלומי שבן ויוני רכטר, כולם אומרים ששוב היא כאן – שלומי שבן, יוני רכטר ומקהלת עדי, הרצינות היא מממני והלאה – יוני רכטר ומקהלת עדי,עטור מצחך – יהודית רביץ, אז מה אם בן אדם – יהודית רביץ, ערב עירוני – יהודית רביץ נתנאלה ומקהלה, כל עוד – יוני רכטר, איתי פרל ומקהלה, שיר נבואי קוסמי – יוני רכטר, חבורת המרים הרביעייה והמקהלה, תן לי יד, המקום בו אנו צודקים – רונה קינן, יוני רכטר עם אלי דג'יברי, צער לך – יהודת, יוני, רונה ושלומי

גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “העיקר זה המוסיקה

  1. מגיע גם קרדיט ליעל צבי ששרה את "תן לי יד".
    זמרת נפלאה.
    (יואל, תל אביב)(25/11/2010)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


3 − 1 =