עיון ביקורת

Take That טייק דאת', Progress התקדמות (הליקון, נובמבר 2010)

מוסיקה פופ

המחשבה הראשונה איפה גרי בארלו? האם ויתר לרובי ויליאמס שחוזר אחרי 15 שנה? מה לא עושים לטובת הקבוצה,שגרמה בשבוע שעבר לאתרי מכירות הכרטיסים להופעותיה לקרוס.

אז כן, רובי ויליאמס  מצטרף אחרי 15 שנה לגרי ברלו, מארק אוון, הווארד דונלד, ג'ייסון אוראנג'. איחוד מחדש אטרקטיבי אלבום האולפן השישי של הלהקה שפותח בסינגל The Flood. מה זה אומר? לא הרבה. מי שמחפש את הבלדות האולטימטיביות של Beautiful World ושל The Circus – אולי לא יגיע לסיפוק. שאלנו על בארלו? הרי זהו תחום התמחותו – בלדות.

מה כן? "פרוגרס" הוא אלבום של פופ אלקטרוני ישיר, סוחף.  The Flood הוא להיט קלאסי של טייק דאת'. זוהי הטריטוריה הטבעית שלהם. קול ראשי – רובי. ההרמוניות הטיפוסיות, העיבוד לכינורות.

SOS – גם הוא אפביט נשמע כסינגל השני של האלבום.. טכנו ביט. מלהיב. קולו של מארק אוון מפתיע.

המשך מעוטר אפקטים אלקטרוניים. מה שיחסר, נדמה לי לאוהביהם המושבעים – בלדות רגשניות. רק השיר האחרון Eight Letters  הוא פיצוי מסוים.

בשיר  Underground Machine, שר ויליאמס דרמטית: You're in the room with a rock star/ What a beast, what a man, בהערה צינית. צריך להודות שה"החיה" וחבריו עשו בסופו של דבר אלבום מודרני משובח. מומלצת האזנה שלישית ורביעית כדי לגלות איכויות נוספות וגם להיטים פוטנציאליים. נדמה לי שהאלבום הזה אומר – התחלה מרעננת באיחוד המחודש עם ויליאמס מאשר אלבום של יעד סופי.

 



 

1. The Flood

2. SOS

3. Wait

4. Kidz

5. Pretty Things

6. Happy Now

7. Underground Machine

8. What Do You Want From Me?

9. Affirmation

10. Eight Letters

 

Take That – Progress
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


5 + = 11