הלב והנשמה של שמעון בוסקילה מקיימים כנראה יישות נפרדת. לאהובה הוא יחכה "עם הלב והנשמה", עברית קשה שפה, ומחרביה מתוכנו יוצאים. הלב והנשמה הם הכוכבים בשיר אהבה שעל הנייר הוא גבב מוזמן על אהבה נטול ניצוץ של מקוריות והשראה. "כמה תאהבי אותי הלילה", שואל בוסקילה, ואף אני אשאל – כמה פעמים אפשר לחזור על לב ונשמה בשיר, או: כמה חוסר מקוריות יכול להכיל שיר אחד. האם אפשר לקרוא לזה שיר?
מוסיקה? מזל טוב, שמעון בוסקילה על הצטרפותך לחגיגה הגדולה. אני מריח כאן ניסיון לשלב אותך בחאפלה העממית שמבטיחה חיוך ממנהל הבנק. לא שמנהל בנק מחייך זה רע. מה שבטוח זה פחות טוב, הרבה פחות טוב לאמנות שלך. זה אפילו רע.
הנוסחה (עיבוד, הפקה) קיימת. רק צריכים להשתמש בה, ואתה מצטרף לשמחה ולתחרות הגדולה. אז הצטרפת. כל הפרמטרים השקופים. תן לי לנחש – אתה לא מאמין במצהלה הזו, למרות שאתה שר "עם כל הלב והנשמה". על קול לב ונשמה כמו שיש לך אני רק יכול לומר – כמה חבל.
כמה תאהבי אותי הלילה / רק אני יודע כמה את תתני לי נשמה / תגידי כמה תאהבי אותי ולמה / אחכה לך כל הלילה עם הלב והנשמה
מכל מילה שאת אומרת / אני עובר ימים שלמים של מחשבה / למה בדיוק את מתכוונת / אני שואל ומחפש את התשובה
ואיך אפשר איתך לדעת / לאן נגיע כשהלילה יחלוף / אני מרגיש כשאת נוגעת / זאת התחלה של אהבה שאין לה סוף
כמה תאהבי אותי הלילה / רק אני יודע כמה את תתני לי נשמה / תגידי כמה תאהבי אותי/ ולמה / אחכה לך כל הלילה עם הלב והנשמה
כל מבט שאת שולחת / אני אשמור בזיכרוני עד סוף חיי / לאן שאת אותי לוקחת / שם אחבק אותך חזק בזרועותי
כמה תאהבי אותי הלילה / רק אני יודע כמה את תתני לי נשמה / תגידי כמה תאהבי אותי ולמה / אחכה לך כל הלילה עם הלב והנשמה
את מביטה לתוך עיניי אני יודע שכדאי / שאחבק אותך עכשיו בזרועותיי
כמה תאהבי אותי הלילה / רק אני יודע כמה את תתני לי נשמה / תגידי כמה תאהבי אותי ולמה / אחכה לך כל הלילה עם הלב והנשמה
