לא רק הוא נוסע לארץ חדשה. גם העננים "נוסעים" איתו. כששני מוחות מצטרפים לכתיבת טקסט, נדמה שהסעור יוביל לאיזו יצירת אלמוות קטנה, בטח לא לחזרה על הפועל "נסע" באותו שיר בתכיפות בלתי נסבלת.
אדם גורליצקי את גלעד שגב גבבו משהו מיופייף על נסיעות ופרידות, על מחנק ונגיעה בחלום. בשפה עכשווית רזה אומרים: לא התחברתי (למילים). הלחן נוגה, הזכיר לי לחנים מז'אנר להקות הבנים ששטפו את התעשייה עד לפני כמה שנים.
שיר סולידי, לא הומצא גלגל פופ חדש, אבל הקול של גורליצקי מצליח לשדר את התחושה. מסוג הלחנים המלנכוליים-מתקתקים שיתקבל בברכה, אם אני מעריך נכונה, אצל קובעי הפלייליסט בגלגל"צ, וגם יחסיר פעימה מליבה של נערת הלומת אהבה.
חוזר הביתה משדה התעופה/ אל תוך עוד לילה שאין בו מנוחה/ וגעגוע לרגע שעבר ולא יחזור/ חונק אותי עכשיו בזמן הלא נכון
אז שוב נוסע לארץ חדשה/ אל תוך הרים כחולים/ שאת כבר לא רואה/ ועננים כהים נוסעים איתי כמעט לכל מקום/ כי לא תהיי פה בזמן הכי נכון
איך אנחנו מתחברים / לוקחים אוויר ואז נופלים/ שלום שלום תחזיק עוד יום/ איך אנחנו נפרדים / לוקחים אוויר ונחנקים/ שלום שלום תחזיק עוד יום
ויש שם נצח / לגעת או לחלום / ואת מוארת איתי בכל מקום/ אז נעלמת כמעט כבר לא רואים את הפנים / ולא חוזרת/ את לא חוזרת בחיים
איך אנחנו נפרדים באוניות ומטוסים/ שלום שלום תחזיק עוד יום/ איך אנחנו נפרדים לוקחים אוויר ונחנקים / שלום שלום תחזיק עוד יום
2 תגובות
שיר מדהים
שיר יפה.