עיון ביקורת

דודו טסה והכוויתים , מופע השקה (זאפה ת"א, מרץ 2011)

מוסיקה ישראלית

מוסיקה עיראקית? תשאלו את קרן טפרברג, המתופפת של דודו טסה, אם היא מבינה במוסיקה עיראקית. כמו שהא תופפה בערב הזה, היא נשארה בחלקתה.  מבחינתה, כמתופפת הקבועה של טסה – הכל כמו שהיה.
הכוויתים של דודו טסה "עלו על הבמה" בתחילת הערב בחושך מוחלט, כשמראשיהם מהבהב אור אדום חזק שבקע מפנסים הצמודים למצחיהם. לרגע נזכרתי במופע העתידני של ה – Blue Man Group. ברשימת השירים שקיבלתי  נקרא הפתיח "סמעי לאמי", הקטע אינסטרומנטלי באלבום החדש של הכוויתים.
למה אני מספר לכם את זה? כי בניגוד ל"דודו טסה והכוויתים" – האלבום, ערב השקתו של האלבום, המופע איפשר אמנם לרוחותיהם של אבותיו מבגדד לנשוב פה ושם, אבל לא ממש ברוח פרצים כזו שתכריז: אני דודו טסה עברתי מהפך.
את הכוויתים מצאתי ברשימת השירים של הערב, בין "איזה יום", "באת עם השקט", "לולה", "בסוף מתרגלים להכל", "מעליות", "הלילה לא", "אני רץ". טסה לא הפך עורו, לא חזר בתשובה, לא מהפך מוסיקלי כזה שיחליף את הרוקרים שלצידו בתזמורת ערבית. ראינו כמה כלי מיתר מאחור, אבל בקושי שמענו אותם.
מילים פשוטות: קבלו את דודו טסה שאתם מכירים פלוס כמה שירים מהאלבום החדש – "ג'מאל" שהגיע בתוספת של שתי רקדניות בטן בקטע שאותי הצחיק (סחטן על הבדיחה), "וין יא גלב", "פוגל נאחל" שאינו שייך לאלבום האחרון. חוץ מזה היה חשמל ו – Rock. כמו שטסה ונגניו עשו את "מגיע לי יותר".
אז מה? –  הכוויתים, עם כל הכבוד, יחכו. זה דודו טסה הכי מגוון שהכרנו. הגיטריסט שפורט נפלא במיתרים אקוסטיים ("יותר ברור"), הזמר התחושתי של "מעליות", המלודיסט הנפלא של "איזה יום" וגם מי שיודע לרגש בקאבר של "אני גיטרה" בסולו בהדרן.
צריך לזכור שהמוסיקה העיראקית על המבנים המיוחדים שלה, על הטקסטים מלאי הפאתוס, הייתה זרה לאוזנו של טסה, אבל הוא לקח על עצמו אתגר להקים גשרון מיוחד אל המוסיקה הזו. הערב הזה מוכיח כי טסה נזהר ממהפך: הוא משלב שירים מכל האלבומים ומגשים למעשה את מה שרצה להגשים – מופע פופ ורוק אקלקטי עם מוטיבים אתניים פה ושם. לרקוד על כל החתונות ולהישאר עצמו. בכך הוא ללא ספק מצליח.

מבחר שירים: סמעי לאמי, 2006, איזה יום, שכחתי לאהוב, באת עם השקט, בדיוק בזמן, מגיע לי יותר, לולה, בסוף מתרגלים להכל, ג'מאל, פוגל נאחל, ו'ן יא גלב, יוצר ברור, מעליות, פרסי, הלילה לא, זוזי, אני רץ, אני גיטרה.

נגנים: בס: ניר מימון , תופים : קרן טפרברג , קנון : אמיר אלייב , כינורות : חן שנהר וניצן קאנטי , צ'לו: נעה אילי , סאונד : ליאור טבת , תאורה : רונן בן עמי , ניהול מופע : אייל יונתי

גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 1 = 10