עיון ביקורת
לרכישה >>

Amos Lee איימוס לי, Mission Bell (בלו נוט הליקון, מרץ)

מוסיקה פולק, קאונטרי

מי שלא עשה הכרה עם איימוס לי, יתחיל לפחות כאן. Singer/Songwriter במלוא משמעות המסורתית. . זהו כבר הרביעי שלו. לפי הטון והצלילים – הגיע לבשלות. זה אלבום אמריקני במובן המאוד שורשי של המילה (הוא מגיע מאריזונה) חוזר לימים שג'יימס טיילור היה מרגש אותי. תקשיבו לשיר החמישי Stay With Me. נשמע לגמרי טיילור. הקול הנינוח, הכתיבה ה"אקוסטית". הבלוזיות שקיימת ברוק הרך.
אני כבר על מסלול שני של האזנה לחדש של לי. Joey Burns מ"קלקסיקו" הפיק לו (חלק מחברי הלהקה מנגנים). שימו לב לאורחים: לוסינדה ויליאמס ב – Clever Blue Eyes, שיר פולק-סול. וילי נלסון ב – El Camino.
מה שלוכד אותך במוסיקה של Mission Bell היא האינטימיות המיוחדת שאיימוס לי משדר, שמייצרת אווירה קסומה.לי הגדיר את האלבום כביטוי לאהבה ואובדנה. סגנון? מי שהציע "ניו פולק סול" מתקרב. לי הושפע בין השאר מסטיווי וונדר. אני שומע אצלו גם קאונטרי. Cup of Sorrow הוא המנון טיפוסי בסגנון צלילי הקאונטרי רודס גם בשימוש בדימויים דתיים. Violin – בלדה רומנטית – מכניעה בביצוע רווי נשמה.. לא שומעים זמרים-יוצרים אותנטיים כאלה היום, וזוהי כבר סיבה טובה להגיע לאיימוס לי.

דירוג:
וידיאו:
אייימוס לי - Violin
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


8 + = 14