לכבוד הקיץ שכבר כאן וחופי הים התיכון התכולים והחומים, לכבוד דני סנדרסון שהווה, לכבוד גידי ומזי יבדל"א, לכבוד ציפי פרימו מחולון, לכבוד גורי אלפי, טלי אורן, רועי בר נתן שמצדיעים ולתפארת הגזוז המוגז המתקתק של פעם.
אז מה חדש בגרסת המחווה של החבורה המתרפקת-מחדשת-מכסה? היא מעודנת יותר, סולידית לעומת המקור, מושרת בגעגוע הרמוני רך, ובשורה התחתונה – אין חדש תחת ומעל מימי הים התיכון. הקולות והצלילים באים בעיקר להצדיע לימים של הגזוז הפופי הכיפי של דני סנדרסון וחבורתו.
מי לוקח אחריות על המחווה? הכול התחיל לפני כשנה, כאשר גורי אלפי הפך את עטיפת האלבום המיתולוגי של גזוז אותו נהג להשמיע לבנותיו, וגילה כי חלפו 30 שנה בדיוק מיום צאתו.
כמה טלפונים לחברים טובים, וכעבור חודש נולד המופע . בגדול – המגמה הייתה לשמר את העיבודים המקוריים של דני סנדרסון. טל בלכרוביץ', המנהל המוזיקלי, לא ויתר ולו על תו אחד בהרמוניות הקוליות המורכבות עד בלתי אפשריות של סנדרסון. למופע החגיגי שתוכנן להיות חד פעמי הוזמנו חברי גזוז המקורית: דני, גידי, מזי כהן ומוטי דיכנה. בתום המופע, כאשר ניגשו בהתרגשות עד דמעות אלה אל מאחורי הקלעים, הייתה בפיהם רק בקשה: "תמשיכו … זה לא יכול להיות מופע חד פעמי.ואכן המופעים הקטנים בזאפה, צברו מעריצים, הורים שגדלו על השירים הביאו את ילדיהם, והכרטיסים אזלו זמן רב מראש
אז לכבוד הקיץ, משיבים לבמה לערב חגיגי במיוחד, תחת כיפת השמיים ,את השירים, ההומור והקסם הגזוזי (25.4) במהלך הערב ,יצטרפו אליהם לבמה חברים ואורח הכבוד היוצר, המוזיקאי, והגיטריסט האגדי- דני סנדרסון לכל מי שמתגעגע ל"רוני" ,"היא לא תדע", "תשע בכיכר", "חללית" ועוד
* למטה: להשוואה בין הביצועים
לכבוד הקיץ שהגיע, כתבתי שיר/ אמנם אני עוד לא מזיע, אבל איני מסתיר/ את תשוקתי אל העונה ששמה קץ לקור/ ולכבודה עם עפרון כתבתי שיר מזמור:
עם בגד ים יצאתי פעם אל חוף ביום אביב./ שמיכה מבד, עיתון ביד ושמש מסביב./ מצאתי חול פנוי מכל אדם ובהמה,/ ואת עצמי פרקדתי בין ים ליבשה.
גלים על פני המים/ ושקט של שמים./ חלום אביב עולה,/ ואותי הוא ממלא.
מציל בטל שכב בצל, השגיח על הנוף/ ושתי זקנות על כסאות אמרו לו בוקר טוב./ אדון פועל המתעמל פשט מכנס שחור,/ הוריד חולצה, נתן קפיצה וסלטה לאחור.
גלים על פני המים/ ושקט של שמים./ חלום אביב עולה,/ ואותי הוא ממלא.
הגיע זוג שבא לדוג עם אוהל מידי/ בנו ביתם אל מול גולן, שני מטר לידי./ ובינתיים אל המים רצו קייטנים,/ עשרים וארבע ילדות ושנים עשר בנים.
גלים על פני המים/ ושקט של שמים./ חלום אביב עולה,/ ואותי הוא ממלא.
אחרי שעה הכל הפך לנחלת הרוב,/ ארטיקים מתלקקים ומטקות על החוף./ והחלום שבא פתאום נגנז ונעלם,/ השאיר אותי למנוחתי עם אלף איש בים.
גלים על פני המים/ ושקט של שמים./ חלום אביב עולה,/ ואותי הוא ממלא.
