דני ליטני היה בשוק. לא סיפרו לו, או שהוא לא שמע (אמיתי, עפ"י מצב שמיעתו), או שהוא לא רצה לדעת. או שזו הייתה באמת הפתעה סודית. ערב מיוחד לכבודו? מה שנה משנתיים? למה ואיך? מה עולל? מה קרה? מה רוצים ממנו, שמושיבים אותו בשורה הראשונה, וכל אמן שעולה מודיע לו שבזה הרגע, הוא היה מציע לו נישואין.
גם לי לא הייתה תשובה לספק לדני אחרי שעתיים של קאברים לשיריו שעברו בקלילות הנחייתו המצחיקה-מתחכמת של דורי בן זאב. אבל אמרתי לו שלא איכפת לי מה הסיבה להתכנסות בצוותא לכבודו. כי מבחינתי – לכבוד הביצוע שהוא עשה בסוף הערב ל"עד סוף הקיץ" בליווי של גדי בן אלישע – שווה היה להתכנס, אפילו לעשות ערב מיוחד. ושאם הייתי צריך לסכם, אז מיד אחרי השיר הזה – הייתי רוצה לשמוע אותו מיד ועכשיו בערב משלו.
ביקורת על ערב הצדעה לזמר? תעזוב אותך. תן כבוד לכבוד. תצדיע להצדעה. תפרגן לפרגון. אוקיי. צודקים. ערב חדפעמי. לא יחזור על עצמו. תשבית את קלידי הביקורת, ואם אפשר – עסוק רק בשבחים, או רק במשובחים (הבנתם שכאן מתחילה כבר ביקורת)
ערבים כאלה באים להצדיע לאיש, לסכם קריירה של מי שעדיין מדברים עליו במונחים של ה"דילן מקומי" ושל הבלוזיסט העברי הראשון. אלה כבר קלישאות שלא בטוח אם ליטני עצמו עומד מאחוריהן, למרות שהוא שר הרבה דילן. אתה מתעקש לבדוק האם רשימת השירים שביצעו הזמרים המצדיעים היא אכן הרשימה הכי מייצגת וגם את איכות הביצועים. לא בטוח שזה הדה בסט בסט אופ שלו. לא בטוח שהמעבד לא היה מוסיף עוד כמה כלים למרות שהיו לו על הבמה נגנים מצוינים.
מצד שני שיר כ"פתח הר הגעש", אחד השירים החזקים של ליטני הקרינו בוידאו על הפתיחה. כנראה מתוך תחושה שאין מי שיבצע את השיר כמו דני. נדמה לי שגם "ימות משיח" ("כמה טוב לי בחיי") אולי צריך היה להישאר אצל ליטני, הגם שהביצוע של דני רובס, הקולגה שעשה איתו עשרות אלפי ק"מ –  היה עם המון נשמה. וגם "יחס חם" ששר אריק סיני – יותר מאשר כיבד את המקור. כנ"ל – "גשם כבר עומד ליפול" ששר מני בגר, ויותר מזה "אופליה הקטנה" ששרה מיי פיינגולד ופחות מזה "ולא היה בינינו זוהר" ששרה מאיה אברהם.
הרבה מילים חמות ומצחיקות נאמרו על דני בשעתיים שמנסות לסכם, שהיו גם מעין דפדוף על פני הבידור המקומי בשלושים וחמש השנים האחרונות, כולל קטעי וידאו בשחר לבן שהראו כמה היינו צעירים ויפים – יהונתן גפן ודני בהופעה בצוותא, קטע של גפן שמסתיים בשיאו – בשיר היורה שממשיך להיות מה-זה אקטואלי.
 דן אלמגור מאיר החיוך קיפץ לבמה כדי לספר עוד אנקדוטה מדהימה אפרופו "איש חסיד היה" (איזו אנקדוטה, כל מילה בסיפור אמיתית). הופעה תיאטרלית מקצועית יפהפייה הייתה לתלמידי "בית צבי".  (קטעים מ"איש חסיד") גילה אלמגור עלתה עם ארנק כדי להיזכר שבעלה, יעקב אגמון, עשה "שאלות אישיות" גם עליה. חוץ מזה לא ידעתי שלדני יש בן העונה לשם רוני ליטני  שגם יודע לשיר. כמו שהוא שר "אמרת שתחזרי" – הזכיר לי שבקהל יושב יאיר ניצני, שופט כוכב נולד. אין צורך באודישנים  נוספים.
מה עוד: שמח להודיע שחנן יובל בשיאו ("ציף ציף על הרציף") ושיהודית רביץ במצברוח משתפ"י שעוד שלא ראיתי אותה – בדואט של "בראש אחד" עם חתן הערב שעלה לריקוד האחרון איתה והתיישב לב"בסוף הקיץ", ועל הביצוע לשיר הזה, שהושר בסוף החורף, ייאמר: מי צריך קאברים כשהמקור בשיאו.

סדר הערב: פתח הר הגעש – וידאו, דני רובס – ימות המשיח (כמה טוב לי בחיי) ת אריק סיני – "יחס חם", ולא היה בנינו אלא זוהר – מאיה אברהם , בסמטת התותים – מאיה אברהם ואריק סיני, סי היימן – שושן פרא, וידאו – חלומות גדולים (יהונתן גפן ודני ליטני בצוותא)' יהונתן גפן – גמרתי להכין את כל השיעורים, יהונתן גפן – שיר היורה משבר אמון – מיקי גבריאלוב, דורי בן זאב – מעין אחרית הימים, תלמידי בית צבי – אברמלה מלמד ו"מכתב לרבי|" מתוך "איש חסיד היה", דן אלמגור על "איש חסיד היה", רון ליטני – אמרת שתחזרי, מני בגר – גשם כבד עומד ליפול, מיי פיינגולד – אופליה הקטנה, כל התקוות הלכו להן לכל הרוחות – דניאל סלומון, גילה אלמגור – על הסרט "החיים על פי אגפא", חנן יובל – ציף ציף מעל הרציף, יהודית רביץ – לא טוב היות האדם לבדו, יהודית רביץ ודני ליטני – בראש אחד (בוא לשיר איתי), דני ליטני – עד סוף הקיץ , וידאו – ימות המשיח
 
הנחה: דורי בן זאב , ניהול מוסיקלי ופסנתר : אילן שס, תופים: אלי בן שושן,
גיטרות: גדי בן אלישע, בס: בנצי גפני, הפקה: צוותא וחמי סל הפקות

בתמונות: דני ליטני, דני ליטני ויהודית רביץ, מיי פינגולד, רוני ליטני, דניאל סלומון, יהונתן גפן

חוגגים עם דני ליטני