ההופעה

ג'סטין ביבר

פארק הירקון ת"א
3/5

מבחוץ, שעה וחצי לפני ההופעה, שמעתי את הצווחה ההמונית. הסתכלתי על נערות שהתייפחו בבכי היסטרי, כאילו מה קרה. אחרות צווחו בהיסטריה מטורפת. ואתה שואל את עצמך בשביל מה ביקורת. לך תתווכח עם ביבר מניה.
אין לי מושג אם מישהו מדד פעם דציבלים של צרחות מעריצים. אני יכול לזרוק לאוויר הנחה שגם כאן ג'סטין ביבר שובר שיאים, כשהוא הגיח לבמה – גם מערכות ההגברה של מופעי מטאל לא היו מצליחות להפיק עוצמות קורעות אוזניים כאלו של צריחות. מבחינה זו, הכול בסדר, גם בלונדון בנות קרעו גרון ומיררו בבכי היסטרי.
מופע בנות קטנות, בינוניות וגדולות. באשר לקטנה – אם לאבא היה מספיק כוח, הוא הרים אותה על הכתפיים.
מנגינת "התקווה" בגיטרה חשמלית ודי-ג'יי תוסס הצטרפו לספירה לאחור שהופיעה במספרים דיגיטליים גדולים על המסך – כאילו מדובר בשיגור חללית. הכניסה של ג'סטין אכן לוותה בחיזיון כאילו משהו גדול מהחיים מתרחש. במונחים של מופע ראווה – ג'סטין לא גדול מן החיים, אפילו לא יותר ממדונה בפארק. במונחים מוסיקליים – אפילו פחות.
ניסה לדחוס את הלהיטים בשמונים דקות של הופעה, ארבעה רקדנים מפזזים לדו, הרכב של שבעה נגנים מעניק לו צליל מהוקצע, אבל המילים לא מגיעות. המסכים מספרים את סיפור ההצלחה: ילד מתוק מתופף על סירים, והנה, כבר נער מתבגר מתיישב לתופים להוכיח, כי יש כיסוי גם לכישרון הזה.
אין בעיה להגיד שהוא נורא חמוד. מצד שני, אומרות הביקורות, הנער נטול כריזמה, עדיין לא בשל מספיק. מצד שלישי: איזה ביטחון, גם שכהוא מתיישב לנגן באקוסטית.
מופע מובנה לנער סקס-סימבול. אישית, לא רואה מה הסיבה לביבר מניה. זה כנראה באמת עניין של גיל, כי כמעט כל מי שעבר את הגיל שואל: איך זה שכל העולם אוהב את ג'סטין ביבר ואני לא? זו ככל הנראה שאלה הורמונאלית. ככלל, מעולם לא הייתי בנוי מחומרים של מעריץ, סוגד לאליל פופ. חולה במחלת היסטריית נעורים.
האם יש פה כישרון מוסיקלי כזה, שהפנתיאון של הפופ כבר מכין לו מקום. אישית, ביבר לא גרם לי לשבריר של צמרור. קהות רגש כמעט מוחלטת. נו, מה אתה רוצה, תשאלו? אתה כבר לא ילד. אבל עובדה היא כשהייתי ילד/נער, הבחירות שלי היו בחירות שאינן מביישות את בגרותי.
חנון חמוד, התסרוקת לא פחות חשובה, הכובע בהפוך – בסדר, המוסיקה – אינה בשורת הדור, אבל כשילדות ונערות מתבגרות מתות עליך, מוסיקה ואישיות אומנותית פחות חשובות. מה שאומר: המבחן האמיתי נדחה לעוד שנה שנתיים מקסימם שלוש.

שירים: Love Me, Bigger, U-smile, Runaway Love, גיטרה אקוסטית: I'll Never Let You Go, Favorite Girl, One Less Lonely Girl, Stuck In The Middle, Sombody To Love, Never Say Never, Legaci Medley, One Time, That Should Be Me, Mj/ Walk This Way, Eney Meeny w/ Bluey, Down To Earth, Baby.

ג'סטין ביבר בפארק הירקון

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן