עיון ביקורת
לרכישה >>

אלון אולארצ'יק , אולארצ'יק סטייל (התו השמיני, אפריל 2011)

מוסיקה ישראלית

מה חדש אצל אולארצ'יק אחרי 10 אלבומי סולו? שיר אחד – "אין זמן" – זה הכל? אם לקחת את המושג "זמן" – הרי קובץ השירים המוכרים עומד ברובו במבחן הזמן, לא משום שכל השירים קורצו מחומרים "קלאסיים", אלא מפני שאולארצ'יק שר אותם יותר מקצת אחרת, ראייה עכשווית, מזווית וממרום הגיל שמאפשרים אינטרפרטציות חדשות. העיבודים – ברוח ג'אזית – הם אולארצ'יק עכשיו. יש לי יותר מסימפטיה לאולארצ'יק עכשיו. הוא אינו מצלצל בפעמונים גדולים, אבל די בצלצולו של פעמון קטן, כדי להתאהב פה ושם מחדש.
אהבתי את הגרסה ל"מדינה קטנה" – הצדעה נינוחה- איטית אפילו נוגה ל"כוורת", בפרייזינג נרטיבי שמעניק לטקסט מעין משמעות קצת אחרת ("מדינה קטנה מתחמקת מצרה"). את "כל הליל אני בגנך" לוקח אולארצ'יק לגעגוע מחויך משהו, שאין בו הרפקות נוסטלגית דווקא. פרשנות של "חשיבה מחודשת", ובאוריינטציה ג'אזית – אלתור על המקור.
מה עושה פה "ערב של שושנים"? אולארצ'יק סוחב את השיר הזה מניו-יורק, שנות השמונים, עת ניהל את להקת הבית של המועדון הניו-יורקי "פיקוק". ומתברר שאפשר עוד לעשות משהו עם השיר העתיק. אני חשבתי על שיר אהבה לאנשים שנשואים הרבה שנים. ג'אז הוא תמיד פתרון חידוש לכל מיני מרופטים.
חידוש? תקשיבו ל"שעשועי כאילו" למילים של המשורר אברהם חלפי. בשביל גרסת פסנתר כזו כדאי להגיע לדיסק. וגם –"כל דבר קט", אהבה מנקרת לב גרסת 2011, שהיא מן הסתם הכי דרמטית-נוגה-אינטימית-נוגעת-מגעת ששמעתי מאולארצ'יק.
שירה ג'אזית? תתרפקו על "מאוהב מדי". . היא רוצה לאט. הוא רוצה מיד. הטון הנוגה, האינטימי כובש. זה אולארצ'יק להתאהב. מעבר מפתיע מאיטי למהיר בסיום – כאילו יוצא מהחדר האפלולי לאור השמש. ותודה לניצן עין הבר על הנשיפה האקספרסיבית בקלרינט.
וגם הקלישאות המילוליות של "החיים קשים" נכנס למסגרת הסווינג והטון העכשוויים. משהו לשינוי אווירה – "כולם כולם" ברוח ים תיכונית מחויכת, זכר לימים שאולארצ'יק הצטרף לטור ען טריפונס וזוזו מוסה.
וגם גרסאות לשני להיטיו הגדולים – "בא לשכונה בחור חדש", "היא הולכת בדרכים" שהם שני השירים הכי "ישראלים" של אולארציק. קינוח: "אין זמן" – דואט עם הבת טסה, שיר על יחסים – שירה מקסימה של אב ובתו, דואט של רגישות כמו מתוך חשיבה-ראייה מהורהרת משותפת.
מה חדש אצל אולארצ'יק? זהו, שאין כמעט חדש, אבל אל תוציאו את הישן שלו מפני חדש. אצל אולארצ'יק הישן נשמע כמשתבח עם הזמן. לא השירים אלא הסטייל.

הפקה מוסיקלית
: אלעד אדר. עיבודים: אלון אולארצ'יק ואלעד אדר. פסנתר: אלעד אדר. תופים: שי וצר. קונטרבס: מקס אולארצ'יק. גיטרה: אלון אולארצ'יק. סקסופון: ניצן עין הבר. כלי הקשה: רוני עברין. שירה: טסה אולארצ'יק (בשיר "אין זמן")

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 − 1 =