עיון ביקורת

הביטלס The Beatles, “שיהיה” Let It Be (אן.אם.סי, 1970)

האלבומים הגדולים, השירים הכי יפים, מוסיקה פופ אלטרנטיבי, מוסיקה רוק אלטרנטיבי, פינת הנוסטלגיה

כבר כמעט חמישים  שנה מאז “לט איט בי”,  אלבומם האחרון של הביטלס. תאריך יציאה: 8 במאי 1970, תחת חברת Apple, זמן קצר אחרי שהחבורה הודיעה על פירוקה. “לט איט בי” נוצר בשיא המלחמות בין ארבעת המופלאים. מבין הארבעה, רק פול מקרטני היה בפוקוס, כאילו השם “הלוואי שיהיה” מבטא את מנטרת ההישרדות שלו.

רוב האלבום הוקלט בינואר 1969,עוד לפני ש – Abbey Road הוקלט ויצא. זו הסיבה לטענה הנפוצה, ש – Abbey Road הוא-הוא אלבומם האחרון של הביטלס וכי Let It Be נועד לצאת לחנויות המוסיקה באמצע 1969, תחת השם Get Back, אלא שהביטלס לא היו מאושרים אז מהתוצאה והוצאתו של האלבום הוקפאה זמנית. מאוחר יותר, האלבום עבר אוברדאבינג (הפקת סאונד מחודשת) ע”י פיל ספקטור שניסה להשיבו לחיים. הוא הוצא בסופו של דבר תחת השם Let It Be.
ביסודו, האלבום הוא פס קול הסרט הדוקומנטרי 
Let It Be – המתעד את חזרת הלהקה ומהלך הקלטת האלבום, תקופה לא פשוטה של חילוקי דעות ומריבות בין חברי הלהקה בעיקר סביב אופי הפקת האלבום, ששיאם עזיבתו של ג’ורג’ הריסון את האולפן אחרי ויכוח עם פול מקרטני וג’ון לנון. הריסון שב לעבודה רק אחרי כמה ימים של עבודת שכנוע. הסרט Let It Be  מציג אפוא עימותים בין חברי הלהקה.  יש מתארים אותו כסרט הפירוק של הלהקה יותר מאשר הפקת האלבום.

הביקורת על האלבום הייתה חלוקה בעיקר על אספקטים מסוימים בהפקה של פיל ספקטור. יש שירחיקו לכת ויטענו כי זה רק חצי תקליט של הביטלס, ולמעשה את הפיניש של הפרוייקט עשו מפיקיו בשירים כ”אקרוס דה יוניברס“, “גט בק“, “לט איט בי”.
Let It Be  אמנם אינו אלבום קונספט שלם של הביטלס אבל יש בו הרבה שירים נצח יפים. אתם אוהבים את “הדרך הארוכה והפתלתלה” של מקרטני? זו אהבת נצח, למרות שאני לא הכי סובל את האובר-פרודקשן של השיר. והדואט הפותח Two Of Us של לנון את מקרטני – אולי אחד הדואטים היפים שכתבו השנים, עם כול הכבוד לליטוש של פיל ספקטור. “דיג א פוני” ו”אקרוס דה יוניברס” הם שניים מהמסטרפיסס של לנון וגם “אי אם מיין” של האריסון הוא שיר יפהפה.  לא האלבום הכי גדול של הביטלס, ועדיין מומלץ בחום.

במשך השנים נחלקו הדעות גם באשר לאיכותו של האלבום ביחס לכל יצירת הביטלס. יש אף שראו בו אחד החלשים בין אלבומיהם, מה שלא מנע להכניס אותו למקום ה-86 ברשימת האלבומים הגדולים ביותר בהיסטוריה של הפופ של מגזין הרולינג סטון.

 

Let It Be   השירים

 

Two Of Us – רבים חשבו כי השיר עוסק בלנון ומקרטני בשל המילים – you and I have memories longer than the road that stretches out ahead…” – “לי ולך יש זיכרונות ארוכים מהכביש שנמתח מלפנים”,  וגם משום שג’ון ופול שרו בהרמוניות לאורך רובו של השיר. רק מאוחר יותר סיפור פול שהשיר נכתב עליו ועל לינדה, אז חברתו ומאוחר יותר רעייתו. במהלך החזרות על השיר הזה נטש הריסון את אולפני Twickenham Studios בכעס.

 

Dig A Pony– שיר מקורי של לנון שהוקלט על גג הבניין של חברת “תפוח”. לנון סיפר כי השיר נוצר כתוצאה מהשתעשעות עם מילים, מעין נונסנס, אבל קרוה לפעמים שגם מה”נו-מיניניג” נולד משהו.

 

Across The Universe – שיר מקורי של לנון שהוקלט כבר בפברואר 1968 לפני שהביטלס יצאו לחופשה בהודו להיות במחיצת המהרישי, בתקופת הסאשנים של “ליידי מדונה”. זה היה השיר הראשון שלנון כתב מאז I Am the Walrus. קיים קליפ  מהסרט Let It Be  שמראה את לנון מתאמן על השיר. הגרסה הראשונה של השיר הייתה גרועה. היה זה פיל ספקטור שהתלבש על השיר והשלימו עם תוספת  של תזמורת ומקהלה.

 

I  Me Mine השיר האחרון שהביטלס הקליטו לפני פירוק הלהקה. כתב אותו ג’ורג’ הריסון. רק ג’ורג’ פול ורינגו ניגנו בו. לא רבים יודעים זאת, אבל ג’ון לנון עזב את הביטלס בספטמבר 1969, זמן קצר אחרי השלמת Abbey Road, כלומר לפני ההקלטה הזו. השיר לא נועד להיכלל באלבום, אבל כיוון שהוא נכנס לסרט התיעודי Let it Be (סצינה בו נראים לנון ויוקו רוקדים ואלס) הוחלט לכלול אותו באלבום.

 

Dig It – ג’אם חד פעמי שהפך לשיר באלבום.

 

Let It Be – הסינגל האחרון של הביטלס לפני פירוקה של הלהקה. גרסת האלבום שונה במידת מה מזו של הסינגל בשל טיפולו של פיל ספקטור – נגינת גיטרה יותר מחוספסת של ג’ורג’, אפקט שנוסף לצליל התופים, כלי נשיפה וצ’לו. מבקרים טענו שגרסת הסינגל טובה יותר.

 

Maggie Mae שיר פולק ממסורת ליברפול על זונה ששדדה מלח. ג’ון שר את השיר במבטא ליברפולי מודגש.

 

I’ve Got The Feeling – נלקח ממופע הגג של משרדי Apple. השיר חושף את הביטלס כנגני רוק בפעולה, שיודעים לשחק אותה לייב. ביצוע מצוין לאחד השירים הפחות מוערכים שלהם.כולם בשיאם. זהו עד שיר שפול כתב על לינדה, הנערה שלה המתין זמן רב.

 

One After 909 עוד שיר ממופע הגג – אחד השירים הראשונים שג’ון לנון כתב מעודו. הביטלס הקליטו אותו לראשונה ב-1963, אבל לא אהבו את התוצאה. הם החזירו אותו לחיים לצורך פרויקט ה – Get Back/Let It Be. ניכר כי הם נהנו לחזור לשיר הזה, ושוב כדי להוכיח שהביטלס היו להקת לייב טובה מאוד.

 

The Long And Winding Road – זה השיר שעליו אומרים – הקש ששבר את גב הגמל. אחרי מותו של מנהלם בראיין אפשטיין ב-1967, פול מקרטני היה היחיד שהתלהב להמשיך עם הלהקה. הוא ראה בשיר הזה בלדת פסנתר פשוטה. אבל כשפול ביקש מפיל ספקטור להפיק את האלבום, התברר כי ספקטור ראה בו יותר מבלדת פופ פשוטה והוסיף כלי נשיפה, נבלים ומקהלה נשית. כשפול קיבל העתק ראשון של השיר אחרי הפקתו – הוא לא אהב את מה ששמע וביקש תיקונים, אלא שהתברר לו כי תיקונים שדרש לא בוצעו וכי אין לו עוד שליטה על הפרויקט. בשלב זה גמלה גם בו ההחלטה לפרוש מהביטלס. מי שהקשיב לגרסה ה”עירומה” של השיר, הבין כי מקרטני צדק – שיר מצוין ללא תוספת המאלץ של ספקטור.

 

For Your Blue– השיר נכתב ע”י ג’ורג’ לאשתו פטי. נקרא תחילה “הבלוז של ג’ורג”. ג’ון ניגן על lap steel guitar, פול – פסנתר וג’ורג’ – גיטרה אקוסטית. ג’ורג’ סיפר כי כתב בלוז פשוט של 12 תיבות – אבל במצב רוח עליז. פול שר את השיר הזה בקונצרט לג’ורג’ ב-2002.

 

Get Back עוד קלאסי של פול מקרטני. כשמקשיבים, יש תחושה שגם השיר הזה הוקלט במופע הגג, אבל זו אינה גרסה מההקלטה הזו. ספקטור ניסה להעניק את התחושה כשצירף להקלטה כמה משפטים שנלקחו מהקלטת הגג. בילי פרסטון בלט בנגינת  קלידים. ג’ון ניגן כאן  גיטרה מובילה. באחד הראיונות עמו אמר ג’ון שאם ג’ורג היה “הזמר הבלתי נראה” בלהקה, הוא היה “הגיטריסט הבלתי נראה” (ג’ון לא ניגן גיטרה מובילה במרבית שירי הביטלס)

 

 

The Beatles Let It Be
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


5 + = 14