ערן צור ערב ב' כסלו-צילום-מרגלית-חרסונסקי-1

ערן צור ערב ב' כסלו

לשיר יש גרסה של איה כורם במסגרת "עבודה עברית" - מחווה לשישים שנות יצירה מקורית

מילים: ערן צור לחן: יובל מסנר
5/5

ערן צור ממשיך לשיר את "ערב ב' כסלו" למן הימים שהוא נולד במסגרת כרמלה גרוס וגנר (האלבום "עיוור בלב ים" 1995), ללא ספק פסגת היצירה שלו, חריג במוסיקה הישראלית בזכות הלחן האלמותי של יובל מסנר שסייע לדרמה האישית להפוך לסיפר מתח מסעיר.
צור מצטט בשיר משירו של משורר ימה"ב שלמה אבן גבירול"ניחר בקראי גרוני" – "יום אסוני הוא יום ששוני, ויום ששוני הוא יום אסוני". – מניצני החיבור של הרוק הישראלי עם השפה העברית הגבוהה של שירת ימה"ב שהגיע לשיאה בשנות האלפיים. על החיבור הזה העיד ערן צור עצמו בדברים שקראתי בחוברת של "עבודה עברית" (קאבר של איה כורם לשיר)
"את שני הבתים הראשונים של השיר כתבתי בעברית גבוהה, ואז נעצרתי, מפני שרציתי להמשיך את מסעה של הנפש מעבר לגבול החיים, בלי להשתמש במילה המופרשת – מוות. חיפשתי איזשהו קוד שיצביע על קיצו של הגוף והמשכה של הנפש. פתחתי ספר שירים של המשורר אבן גבירול שחי במאה ה-11. הגעתי לשיר באמצעות אבי שהיה מורה לספרות. הוא לימד את 'הבריחה מסרגוסה' ('ניחר בקוראי גרוני') בשיר הזה מצאתי את השורה – 'כי יום אסוני – ששוני, וביום ששוני – אסוני". מעל למילה 'אסוני' היתה כתובה הערה בכתב ידו של אבי: "אסון=מוות". כך נמצא הקוד. השורה הזו פרצה את הגבול, ומשם הדרך נפתחה"
" ערב ב' כסלו" עוסק בהתאבדות מסוג אחר – לא הגשמית של איבוד לדעת (רצח עצמי) אלא בהתאבדות "רוחנית",במאבק של הנפש על חירותו ושפיותו שלו מפני האויב הכי גדול שלו: הוא עצמו. הכותרת של השיר,"ערב ב' כסלו", נובעת מההשערה של הכותב כי זהו תאריך דרמטי ,בגלל שהאות ב' היא 2 בגימטרייה, ולפי היהדות מדובר במספר טעון ואירועים דרמטיים ומסוכנים נוטים להתרחש בו.
הנואשות קיימת ב"טרפתי את נפשי"- משפט שיש בו משהו שבין התאבדות למערבולת רגשות של מתייסר שלא יודע מה ללעשות עם עצמו. ההכנה לההתאבדות הפיזית מובעת במילים "הכנסתי אבן אל הכיס,קשרתי חבלים" שהמשכה ב – "נכנסתי אל הים,נלחמתי בגלים". אלא שאז – "נפשי ביקשה רחם בתוך מערבולות"- בקשת מחילה להישאר בחיים במהלך הניסיון להתאבדות.
"אבל אני חולם,אני בתוך חלום,ובחלום אדם שקט בין העצים,ובחלום אגם,גדי זהב שטים"- זה החלום של החיים לאחר המוות: במקום ים סוער וגועש, נראה אגם רגוע, ובתוכו דגי זהב, בלי שום דאגה. כאן למעשה הקשר בין ה"אסון" ל"ששון".
"הידרדרה נפשי לבור שביעי"- המדור השביעי של הגיהינום,לשם הולכים רוצחים ומתאבדים,אנשים שלקחו את נפשם,או את נפשות אחרים (בהשראת "הקומדיה האלוהית" של דנטה אליג'יירי) "ושם תפסה את מקומה ביער אומללים,טורפי נפשם בכפם הופכים כאן לעצים"- היער שבו כל האנשים שהתאבדו הופכים לעץ. בלי אפשרות לזוז, בלי היכולת להרגיש רגשות כלשהן, ובלי היכולת לאהוב או לשנוא. זהו הסבל המוחלט-להיות דומם לחלוטין כשמסביב "חיות רעות שוכנות בענפים"- פחד וסבל מוחלט.
האדם שבחר בסופו של דבר להתאבד מרצון,על אף שהגוף והנפש רצו להמשיך לחיות, נאלץ לשאת בתוצאות, וחייו נהפכו לחיי סבל ופחד, בלי יכולת לזוז ולהרגיש. השיר מציג למעשה באירוניה את מעשה ההתאבדות: אנשים רואים במוות כגאולה מהסבל, אך למעשה הם מטילים על עצמם חיי ייסורים ופחד לאחר המוות.

*** לשיר יש גרסה של איה כורם במסגרת "עבודה עברית" – מחווה לשישים שנות יצירה מקורית. היא סיפרה כי השיר ריגש אותה כבר בהאזנהנ ראשונה לאלבום "עיוור בלב ים" בתקופת התיכון. "האווירה הכל  כך מיוחדת בשיר סחפה אותי מיד. כמו בחלום או הזיה, הוא זורק אותי בכל פעם למקום אחר.

ערן צור ערב ב' כסלו

איה כורם – ערב ב' כסלו

בערב ב' כסלו/ טרפתי את נפשי/ יצאתי את ביתי/ אשר אל מול הים
הכנסתי אבן אל הכיס/ קשרתי חבלים/ נכנסתי אל הים/ נלחמתי בגלים נפשי בקשה רחם בתוך מערבולות

אבל אני חולם/ אני בתוך חלום/ ובחלום אגם שקט/ בין העצים
ובחלום אגם/ ודגי זהב שטים

יום אסוני הוא יום ששוני/ ויום ששוני הוא יום אסוני
עיוור בלב ים/ מי אותו יציל
נפשי ביקשה רחם/ אבל אני חולם

הידרדרה נפשי/ לבור שביעי/ ושם תפסה את מקומה/ ביער אומללים
טורפי נפשם בכפם/ הופכים כאן לעצים/ חיות רעות/ שוכנות בענפים

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן