שלומי שבת שר שירי אהבה קלילים. נקודה. אני קורא הטקסט, ומנסה להבין מה כאן שלומי שבת באמת. שלומי שבת באמת הוא זמר נשמה עממי שבא להנעים. לא משהו מעבר. היומרה – ממנו והלאה.
היא בנשמה, הוא רוצה לאחוז בכף ידה, רק שתגיד שהיא לצידו, כי הוא רוצה להגשים לה חלום ולהיות שם בשבילה. מה עושים עם טקסט כזה? כלום. אפשר להקדיש לכל הגברים ששומרים אמונים לאהבתם הראשונה. פשוט נעמדים מול שלומי שבת, זזים קצת, מחייכים אליו באהבה. עם נשמה לא מתווכחים, אפילו שזה הכי קליל, קליט, פשוט, קייצי. הנה הנוסחה. כל השאר – למה להתעמק, למה להתפלסף. פופ רוק מלודי שמגיע בקלילות הכי נסבלת, מאיר פנים, משגר אופטימיות נטו לאוויר.