עיון ביקורת

סוויד Suede, מגיעים (האיחוד מחדש, יוני 2011)

טרום מופע

יש לכם סיכוי לזכות בלוטו. כלומר: אם סוויד הצליחו להתאחד מחדש – הכל אפשרי. סוויד (Suede) התאחדו בשנת 2010 בלונדון במופע צדקה, ולאחר ההצלחה וההתרגשות העצומה שליוותה את המופע, החליטו להמשיך עם טור אירופאי, שהצלחתו הביאה להחלטה להוציא את כל אלבומי הלהקה במהדורה חדשה ולצאת לסיבוב עולמי שבע שנים אחרי הפירוק של ההרכב.
לישראל מגיעה להקת סוויד (1.7 גני התערוכה) במסגרת טור סיבוב הופעות של קיץ 2011 עם הופעות בפסטיבלים המשמעותיים ביותר בכל רחבי אירופה. אני נזכר בהופעה של סוייד בסינרמה שנת 2000. ברט אנדרסון (שמאז הספיק להופיע כאן כסולן פעמיים) בגופיה קברטי, מיוחד, פעלתני. איזה זמר. על רקע תפאורה סיינספיקשנית של צלחות בקומבינה של מגדלים ותאורה, ביצעה סווייד בעיקר חומר מהאלבומים "הד מיוסיק", "דוג מן סטאר" וכמה שלגרים ותיקים.
כתבתי אז: "מענין שאנדרסון מצליח לחבר מימד עומק מלנכולי ונוגה בקול הפלצטי עשיר מקונן עם מופע רוק קופצני ובידורי. סווייד בסינרמה נשמעה חמה אקטואלית ורעננה. גיטרות, סינטיסייזרים וסאונד מעולה, שזה רוק בריטי פרמייר ליג".
אכן: סוויד נחשבת לאחת מלהקות היסוד של זרם הבריטפופ. במהלך שנות ה-90, סדר גודל של הצלחות הסמית'ס בשנות ה-80 ורוקסי מיוזיק בשנות ה-70.
סווייד נוסדה ב-1989 על ידי הבסיסט מאט אוסמן, הסולן ברט אנדרסון ובת-זוגו, הגיטריסטית ג'סטין פרישמן. השלושה פירסמו מודעת דרושים במגזין המוזיקה NME בחיפוש אחר גיטריסט נוסף. כך מצאו את ברנרד באטלר שהצטרף כנגן גיטרה ראשית. סימון ג'ילברט התייצב בעמדת התופים. זמן קצר לאחר שהלהקה חתמה בלייבל Nude Records, פרשה ג'יסטין פרישמן.
סינגל הראשון – The Drowners. שני הבי-סיידים של הסינגל שזכו אף הם לאהדת המבקרים היו My Insatiable One ו-To The Birds.
אלבום הבכורה של הלהקה, ששמו כשמה, Suede, זכה זכה בפרס מרקיורי הטקס פרסי הבריט ב – 1993 לאלבום הטוב ביותר לאותה שנה. באןתה שנה הוציאה הלהקה את הסינגל Stay Together שהיה לסינגל המצליח ביותר באותו זמן. על רקע מתחים וחילוקי דיעות בהקלטות האלבום השני, באטלר עוזב את הלהקה באמצע ההקלטות.
סווייד החליפו את באטלר בריצ'רד אוקס, שהיה אז בן 17 והצטרף לסיבוב הופעות עולמי לקידום האלבום. החשש שנטישת באטלר תביא לסוף דרכה של הלהקה התבדה. סווייד המשיכה להרחיב את הצליל שלה עם צירופו של הקלידן וזמר הרקע ניל קודלינג לאלבומה המצליח ביותר, Coming Up. באלבום שיצא ב-1996 השתמשה הלהקה במאפייני גלאם. 5 סינגלים שונים יצאו מהאבום הזה – כולם נכנסו לעשרת הגדולים של המצעד הבריטי.
Head Music שיצא ב – 1999 נחשב אכזבה בקרב המבקרים למרות שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים. האלבום היה מלא באלקטרוניקה והתמקד בסינטיסייזר יותר מאשר בגיטרות. ניל קודלינג עוזב את הלהקה לקראת הקלטות אלבומה החמישי, A New Morning מ-2002. בעקבות מחלה, ואת מקומו לקח חבר ותיק של הלהקה בשם אלכס לי. בסתיו 2003, לאחר שהוציאו רטרוספקטיבה רחבה של עבודתם, ניגנה הלהקה חמישה לילות רצופים ב-Institure of Contemporary Arts בלונדון, אלבום שלם כל לילה – עם בי-סיידים ושירים נדירים כהדרן – בסדר כרונולוגי. עם הוצאת אלבומם Singles וסינגל שנקרא Attitude, הכריזה הלהקה כי לא יהיו יותר פרויקטים תחת השם סווייד – ובכך התפרקה הלהקה.
במאי 2004 אנדרסון ובאטלר חזרו לעבוד יחד – הם הקליטו 15 שירים והחליטו להקים להקה ולקרוא לה The Tears ולא סווייד. השניים סירבו לשיר את שירי סווייד בהופעותיהם. באחד מהראיונות שנתן אנדרסון, הוא טען כי אינו מאמין שסוויד תתאחד, אם כי לא סתם את הגולל על רעיון האיחוד. ב-1.7 בגני התערוכה הוא ושות' יבהירו מה היה כל כך דחוף להתאחד עכשיו.

Suede In Israel
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 + 4 =