יש ימים, שאתה מתיישב ליד התופים מאחורי שלמה ארצי וחושב. גם לי יש מה להציע. קחו, למשל את On And On. רינגו סטאר היה מת לספק שיר כזה לביטלס. מאיר ישראל התקרב כאן לביטלס כפי שמעטים התקרבו. כמעט חשדתי בהעתקה. המלודיה, הקצב, הקולות. יש הרבה מהלכים שמזכירים את ארבעת המופלאים. "אל תגיעו למסקנה/ כשמדברים בשם האהבה/ אל תשכחו את הסיבה/ כשמדברים בשמם של החיים" 
עוד באנגלית: Love You Untill The Day I Die, גם כאן הקסם הביטלסי בהרמוניה ובמלודיה, עיבוד המיתרים. יותר ממושפע. ו –  Get it Out באותה הנימה העצובה-אופטימית שעוברת לאורך האלבום. צריך לדעת להתמודד. הגיע הזמן למצוא את דרכך. גם כאן – ההרמוניה, המקצב, העיבוד – השפעה ביטלסית מובהקת. ובסיום – As The Rain Passes By המוקדש למאמא. שיר עצוב, מעבר דרמטי ל –So Mama Don't Cry … For Ever And Ever And Ever The Magic In Your Eyes. כאן התערובת היא פינק פלויד וביטלס בעיבוד מורכב יפהפה. שיר שמטפס מעלה אל עבר שיא דרמטי, סיום ארוך, שיאו של הדיסק. 
יתכן שהייתי מסתפק באנגלית. חמישה שירים, ארבעה בהשפעות הקלאסיות של כל המופלאים ההם – מייצרים תלכיד. עוד ארבעה חמישה כאלה, ויש למאיר אלבום ענק. אבל האלבום של מאיר ישראל הוא גם עברית, כולל דואט מרגש עם אריק איינשטיין (Love You)
כאן פניו אחרים ומגוונים, שירים התפלספויות. קלות בגוונים מוסיקליים שונים – הפאנקי רוק של "עם הזמן לומדים ללכת", "למה השנאה" – מעין שיר מחאה דרמטי בקצב אפרו ובקול צרוד נמוך ומאיים, שנשמע כמו איזה ריטואל קצבי ביזארי, "יום עצוב" – ממש אנטיתיזה לשיר הקודם – מינורי-מלו-מלנכולי בלחן נוגה ומגיע, מדבר על יום קשה, ומבטא צער עמוק ואובדן של ממש ("לא יודע למה/ למה כל הכוכבים ברחו/ לא אשכח תמונה/ איך כל הילדים בכו") כמעט באותו טון נמוך ומדוכדך "יש ימים" ("יש ימים שבא לברוח… יש ימים שבא לך לבכות… יש ימים שבא לך לשכוח") – שיר אווירה סהרורי בעיבוד שמעניק לו עומק. "יש מוסיקה בלב" – מילים ולחן פשוטים ("בין מלחמה ושלום/ יש לי זמן לחלום … בואי נאהב עכשיו) בעיבוד קולי ואלקטרוני, שמעניק לשיר איכויות שאינן קיימות בו עצמו – כשהוא עירום. מצד שני, מסקרן לשמוע, למשל, את אריק אינשטיין בשיר הזה.
יש ימים שהיצירה מתפרצת. למאיר ישראל. זה קרה בכמה שירים. התערובת של עברית אנגלית אינה בעוכריו, אבל גורעת. חוסר הקוהרנטיות – בעיה, כי באנגלית מאיר ישראל הוא עולם אחר, עומד בפני עצמו. בעברית הוא מישהו אחר. שני העולמות מתקשים להתלכד לדיסק הומוגני.