עיון ביקורת
לרכישה >>

נתן גושן , ההופעה (זאפה ת"א, נובמבר 2011)

מוסיקה ישראלית

לידי צילמה גברת את כל המופע של נתן גושן באייפד. למעשה, צילמה בשביל בתה שישבה לידה שצילמה באייפון. היו צווחות בין ובמהלך השירים, אבל לא התעלפויות. המעריצות של היום אינן מתעלפות ואינן תולשות שיער כמו בימים שסקרתי את תיסלם. הן מצלמות הרבה ומצטלמות. גם שרות בשמחה גדולה את השירים הכי עצובים.
נתן גושן שר שירים עצובים על אהבה. את דברי על אלבום הבכורה שלו כתבתי. כדאי אולי לבחון פעם אחת את הזמרים והשירים לא רק מנקודת המבט המבקרת-מנתחת הבודדת, אלא מנקודת מבטן החמה של מעריצות. מה מביא עדת סוגדות כזו (הדגש על נערות) להתדפק אחרי ההופעה על דלתו של נתן גושן ולבקש להצטלם? (הוא נעתר)
את השאלה אני לא חייב להפנות לפסיכולוג: ניקח נוסחה של מנגינות קליטות+בלדות נוגות+טונים רגשיים גואים+מראה מיוסר. יש זמרי מיינסטרים שהשפעתם על הכימיה במוחן של צעירות בגיל ההתבגרות וקצת היא קריטית. לא כל זמר בעל דימוי מיוסר, מלודיות נהדרות וטונים טעוני רגש מצליח לייצר מעריצות. נתן גושן, בחור בן 25 כל כך אינטליגנטי, בוגר ומוכשר, מצליח להפיק בדיוק את מוסיקת הרגש הזו שמפעילה את הורמוני הנערות.
היה לו מופע טוב, למרות התקלות הטכניות, שלמרבה הצער פקדו דווקא את מופע ההשקה. מופע טוב, כי גושן הצליח להפיק מעצמו בלייב את אותן איכויות קוליות, שהביאו אותי בסוף הרשימה על הדיסק למשפט הפשוט: נולד זמר. נדמה לי, שכמה ביצועים בערב הזה אפילו עלו על מה ששמעתי בדיסק. גם הצליל שהפיק ההרכב שאיתו, שיחזר את איכויות הדיסק (אותם נגנים).
בישראל של ימינו, כשבכל בוקר אתה מתבשר על עוד תוכנית לגילוי הכוכב הנולד הבא – לא פשוט להיות כוכב פופ. נתן גושן קורץ מכל חומר שעושה זמר פופ לכוכב. לא מדובר רק בטיפוח ובבנייה של דימוי-מותג. נדמה לי, שגושן מרוויח את כוכבותו ביושר. המבקרים יכולים לעשות שמיניות: כל איש מקצוע יאמר שמדובר בזמר אחד ויחיד בעל התכונות שישאירו אותו חזק על המפה המקומית. במערב – הוא כבר היה מכרה זהב.
אחרי המופע התפלאתי לשמוע מנתן, כי ההשפעה הגדולה עליו הוא שלמה ארצי. אפילו הרמתי גבה, פשוט משום שאינני מוצא  קמצוץ ארצי במוסיקה שלו, פרט אולי למרכיבי ההפקה שמגיעים מלואי להב.
דבר אחד אני יכול לאחל לו
: שבעוד חמש שנים הוא יגיע לקהל, כמו זה של ארצי, שקונה כרטיסים בדבקות להופעות, ושלא יצטרך להתבסס רק על סגידה של בנות, שהולכות שבי בעיניים עצומות (ומצלמות) אחר האליל שלהן.

שירים: יודע, אני ודף נייר, קצת ערפל, לרוץ ולמעוק, כל מה שיש לי, עכשיו, לילות, פנים אחרות, גבולות היגיון, כמה מילים, איפה את, יש עוד מה לראות. הדרן: החורף עבר, נושבת באוויר.

נגנים: שם חממי – גיטרות, רן גנז – תופים, אייל רווה – בס, אמיר קובלסקי – קלידים

נתן גושן האלבום – ביקורת

דירוג:
וידיאו:
נתן גושן - ראיון
 
קטעים מההופעה
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 2 תגובות

  1. אז בהופעה של דלומי היו יותר צווחות והתעלפויות???
    (גורן)(29/11/2011)
  2. חחחח אני זאת הבת עם האייפוןXD
    ואו כתבה יפה .. אתה מעלה סרטונים מההופעה גם ?
    :)
    (ספיר :), אשקלון)(29/11/2011)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


1 + = 10