ההופעה השקת "הללו"

סגיב כהן

מרכז ענב ת"א
4/5

תימני, רוקר? למה שלא נחברה יחדיו? הלך על זה, סגיב כהן. חיבר. אצל האחות ברקת כהן שעל כלי ההקשה לא ראיתי תוף פח. מימינה ישב בכובע קסקט ליאור שולמן, והוא דפק על התופים באופן, שהייתי מעתיק אותו (את הערב) ממרכז ענב (אולם רע מאוד לרוק) להאנגר 11.
בשלבים מסוימים של הערב הרוק ניצח את האתני, למרות קולו המסתלסל הנפלא של סגיב. כבר כתבתי בביקורת על הדיסק: אם יש למישהו רישיון לחזור במהדורה עכשווית למבטא ולסלסול הימניים בהשראת השירים ומוסיקה של משוררי יהדות תימן, לרוח הדיוואן – זה סגיב כהן. "הללו", "שימני", "ישקף", "אני אשאל" שהשתלבו במהלך הערב – הם הוכחה שנסללה דרך מאז שמע את הקולות בבית הכנסת – למרות העוצמות הקצביות הנושבות בגבם.
כמו המוסיקה השחורה, שעוברת בירושה אצל זמרי בלוז וריתם נ'בלוז, גם אצל סגיב כהן – המוסיקה התימנית, כפי ששמע בילדותו, עברה בצורה אותנטית. באלבום ("הללו") העיבודים ריעננו, לא פגעו באותנטי. סגיב כהן עשה את זה נכון. סלסל נפלא את השירים. בערב הזה – הסאונד החשמלי האפיל פה ושם, פחות הגיטרה החשמלית, ויותר התופים הרצחניים. כן, הייתי רוצה אותו בסאונד יותר אקוסטי, יותר וורלד מיוסיק מאשר רוק מיוסיק, אלקטרוני אבל דגש יתר על הצלילים של העוד, הכינור, החליל. עידון על חשבון אנרגיות חשמליות. היה מוסיף, ללא ספק.
שני קאברים מצוייינים הגיעו במהלך הערב "איך זה שכוכב" (מתי כספי), ולשיאי ההתפעמות הביאנו סגיב כהן ב"את לי לילה" של בועז שרעבי. הוציא מעצמו ביצוע נשמה מסולסל ופריך באקצנט (הימני) המאוד אותנטי שלו, עוצמות חדשות, שיר שמתפתח ועולה ועולה, מעניק לשיר יופי מחודש. העיבוד ל"מזמור לתודה" – מפסגות הערב.
יש בערב החדש של סגיב כהן מאמץ להפקה מושקעת, עשיר בנגנים, מנסה לרקוד על שתי חתונות גדולות – המסורת והביטים של הרוק בסאונד עכשוויי. הנועדו? נועדו. השאלה היא רק בקו התפר, בחיבורים – וכאן עדיין יש מקום לשיקולים מחודשים, למינונים יותר מאוזנים, כדי שההשידוך יהפוך לחתונה מוצלחת יותר.
נ.ב: תאורנים מתיימרים היום בכל מיני צורות להאיר במת רוק. היומרה לעיתים במקום  לשדרג – פוגעת – בזמר ובנגניו. למשל: כשסגיב כהן עושה כמה צעדים קדימה אל הקהל – יש להאיר אותו, לא להחשיכו. אני רוצה לראות זמר. לא לגשש אחריו באפלה.

רשימת שירים: הללו, פרח באביב, שימני, איך זה שכוכב, ארץ אבודה, תני לי אוויר, נכון להיום, מה לך, בין האש ובין המים (עם דין דין אביב), מוכרת לי מפעם, אני אשאל, ישקף, מהמרחקים, חכי עוד רגע. הדרן: מזמור לתודה, את לי לילה, בדרך אליך

נגנים: סגיב כהן – שירה וגיטרה/ גיא טירם – עוד ולאוטה / אסף אבידר – קלידים / אסף בוכמן – גיטרה / אליסף בשארי – גיטרה בס / ברקת כהן – כלי הקשה וקולות / ליאור שולמן – תופים / עופר אנקורי – כלי נשיפה. אורחת מיוחדת: דין דין אביב

צילום: מרגלית חרסונסקי


סגיב כהן – "איך זה כוכב" ו"את לי לילה"

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. יוצר אוטנטי. שר טוב, כותב משובח. ההופעה שלו חוויה לאוהבי ומכבדי שירה איכותית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן