עיון ביקורת

אריק קלפטון, חזרה הביתה (וורנר, הד-ארצי)

מוסיקה סול ריתם-נ'-בלוז

חמש שנים עברו על אריק מאז אלבום הסולו האחרון שלו. עכשיו הוא  "חוזר הביתה", שזה אומר דרך כול הנתיבים שהינחו אות בקריירה. ריתם נ’ בלוז ולא רק בלוז, סול במסורת הישנה והטובה ב"רבולושן", שיר חדש   במקצב רגאיי.  לפעמים תזמורים קצת אובר פרודקשן, בלוז – "לוסט אנד פאונד" , סגנון שהוא ממשיך להראות שלא חייבים להיות אפרו-אמריקנים כדי לעשות אותו הכי קרוב לאדמה., חידוש לסול של סטיווי וונדר וסייריטה – "אני הולך שמאלה" וגם ל"אהבה באה לכול אחד" ג’ורג’ הריסון  ובלדה יפהפיה – LOVE DON’T LOVE NOBODY. שיכולה להיכנס לספר סלואואיי החובה.  אריק וסיימון קלימי המפיק דאגו לפיזור סגנוני, מה שלא הכי מיטיב עם הדיסק הזה.  נדמה לי שאריק הולך כאן לכיוון המיינסטרים של הריתם נ’ בלוז. בניסיון לרצות רבים, הוא אולי מפסיד את המחנה הישן שעדיין רואה בו את ההוא מ"קצפת" שפעם הוא הופיע על מודעות במנהרות הרכבת התחתית  כאלהי הגיטרה. אגב, הגיטרה שלו קיימת, גם כול הנגנים המעולים שאיתו בשנים האחרונות, נמצאים גם בפרודוקציה הזו, כולל בילי פרסטון, אנדי פייזר-לאו, סטיב גאד. כל החבר’ה המהוקצעים תורמים בסופ של דבר לאלבום ריתם נ’ בלוז סול  טוב בסוגו.

Back Home
שתף דף זהBookmark and Share
לאתר האומן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


7 − 1 =