מכבה שריפות

יונתן טל

מילים ולחן: יונתן טל עיבוד והפקה מוסיקית: ארז רוסו ויונתן טל
3.5/5

ליונתן טל יש בטן מלאה על המדינה. היא (הבטן) מכילה כל מה שה"שפוי" הממוצע, הלא מתלהם, והלא פריק לאומי חושבים. היא (המדינה) מכבה שריפות יום אחרי יום. לא לומדת להבחין בין שאיפות למציאות, בין טוב לרע. והיא אומרת: "האדמה הזו היא הבית שלי".
טקסט: פשוט נוגע בפשטני. "פרוזאי" מדי. אבל כנראה לא חייבים להיות משוררים גדולים כדי לאבחן סימפטומים כמעט שקופים של מדינה בצרה. שימוש בהכללה, באמירה נטולת סממנים של טקסט ייחודי. מצד שני. הכל נכון. שחור על לבן.
יונתן טל בחר מסגרת הפקה קצבית מלודרמטית ישירה שטוענת הטקסט בתחושת חרדה ודחיפות לשגר מסר. הטון רציני-מחוספס, מעין רוק ברוס ספרינגסטין בגרסה מקומית, כלומר – לא לעניים. בשורה תחתונה: הוא מתכוון למה שהוא שר.

תופים: גלעד שמואלי בס: עמיר (ג'נגו) רוסיאנו אורגן ישן: עדי רנרט גיטרה חשמלית: ארז רוסו גיטרה אקוסטית: יונתן טל

מכבה שריפות יום ועוד יום יום אחרי יום/ בין הדרכים הבוערות יום רודף יום, יום אחרי יום /היא מכורה לחיזוקים ומחמאות /מוצאת אותם במקומות הלא נכונים /שואבת כוח משקרים מכוונים
מדליקים בה אש שורפת מבפנים
מנסה עוד פעם וטועה /היא לא לומדת להבחין /בין שאיפות למציאות בין טוב לרע /היא מתגוננת, מפחדת להבין
היא מכבה שריפות יום אחרי יום, יום ועוד יום /כל כך קשה להרפות מחלום ועוד חלום מחסום אחרי מחסום /היא לא נרגעת, נאבקת על הזכות להיות /עבר הווה עתיד אצלה הכול קשור /היא אומרת לי "האדמה הזאת היא הבית שלי" /רוצה או לא רוצה זה הסיפור
מנסה עוד פעם וטועה /היא לא לומדת להבחין /בין שאיפות למציאות בין טוב לרע /היא מתגוננת, מפחדת להבין
מנסה עוד פעם וטועה /היא לא לומדת להבחין /בין שאיפות למציאות בין טוב לרע /היא מתגוננת, מפחדת להבין
עוד פעם כל פעם היא טועה /תמיד בדרך, אבל לאן היא מגיעה
מכבה שריפות יום ועוד יום, יום אחרי יום….

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן