זה נשמע נקי ופריך כמו הקלטת אולפן, אלבום שלוכד את כל האנרגיה של ההופעה שנערכה במאי 2000. התקליט הזה הוא תוספת נהדרת לאוספי ג'אז לטיני, או בסיס להתחלה. הנגנים ארתורו סנדובל (חצוצרה) וצ'יק קוריאה (פסנתר, פנדר רודס) מובילים את אחד
למי שתוהה האם נערך אי פעם מפגש בין שני ענקי הג'אז הלטיני בניו-יורק – "אוברה מאסטרה" הוא התשובה. שיתוף פעולה בין הביג בנד הלטיני של טיטו פואנטה, המתופף, מנהיג הלהקות, מלך המוסיקה הלטינית ואדי פלמיירי, הפסנתרן, ענק הסלסה/ ג'אז. למעשה
מישל קמילו, הפסנתרן המבריק מהרפובליקה הדומיניקנית, מפעיל את הטכניקה הנוצצת שלו, האישיות השופעת כדי למזג השפעות ג'אז, לטיניות וקלאסיות לנגינה ייחודית. הוא הקליט סולו, בצמדים ובהרכבים, כמו גם עם להקות גדולות ותזמורות סימפוניות, אבל הוא ידוע בעיקר בזכות עבודתו עם
קובה היא מקור שופע פסנתרים מחוננים כמו גונזלו רובלקבה, צ'וצ'ו ואלדס, דנילו פרז. טוני פרז הוא מהדור החדש של הפסנתרנים הקובנים, ואיזה פסנתרן. לא רק הנגינה היפהפיה עושה אותו למיוחד. גם הרפטואר שבחר: פרט למקוריים שהלחין, הוא מנגן "השיר שלי"
הלאטין ג'אז תמיד חוזר, וזה טוב. לאטין ג'אז זה למעשה, לטינו-אמריקנו. במחצית הראשונה של המאה הקודמת הגיעו הרבה נגנים-מהגרים קובניים לערים כמו ניו-אורלינס לחפש עבודה. מכאן מתחיל החיבור – בין הג'אז והבלוז האמריקאניים למקצבים הקובניים. אבל הפריחה הגדולה בחיבור בין
Latin jazz הוא ג'אז במקצבים דרום אמריקנים. תרצו: ג'אז מאמריקה הלטינית. שתי הקטגוריות המרכזיות של ג'אז הלטיני הן סגנונות פוסט סווינג: ג'אז אפרו-קובני – Afro-Cuban jazz, ג'אז מבוסס מקצב דרום אמריקני, צורות מאפיינות מוסיקת הריקודים הקובנית. ג'אז אפרו ברזילאי –
איש ההקשה בעל חיוך חם ורחב מספר את הסיפור שלו בשתי ידיים הפוגשות חמישה תופי קונגה. בזאפה הרצליה שמענו מפגן נגינה מהסוג הנדיר בהחלט. סמואל טורס, יליד בוגוטה שבקולומביה, תושב ניו-יורק מזה 15 שנה, מהאמנים המבוקשים ביותר בתחום המוסיקה הדרום
מי שאינו יודע מיהו פקיטו, אינו יודע ג’אז לטיני מהו. פקיטו ד'ריברה ניגן בפסטיבל ישראל לפני הרבה שנים במסגרתמועדון "בלו נוט" מיוחד שהוקם, וזוהי הזדמנות לריענון החוויה. הדיסק מסכם 100 שנות מוסיקה קובנית בביצוע אחת הביג באנדים היותר מוצלחים של
