שלום חנוך אינו איש פוליטי במובן הציבורי של המילה. הוא לא השתתף בהפגנות וגם מיעט בהצהרות. השבוע הוא הגיע לקפלן למפגן המחאה, פירגן לקהל, חיבק אותו ושר "מחכים למשיח". כנראה שכבר לא יכול היה עוד לשתוק. ב"מחכים למשיח" יצר שלום שיר
שלא כמו בישראל, אמני ארה"ב עולים על במות וקוראים לשינוי. הכוכבים הגדולים אינם חוששים. בהם הפוליטיקה לא תפגע. אבל זוהי לא רק עוצמת הפופולריות שמניעה אותם. זה ענין של תרבות. הרצון שלהם לשנות פני מציאות, לפעול למען העם שבתוכו הם
נשיאי ארה"ב מחוברים למוסיקה. זה אומר משהו על הפוליטיקה האמריקאית. ברק אובמה הראה שוב ושוב, שהוא מכיר ומוקיר את אמני המוסיקה: בוב דילן, אלביס קוסטלו, סטיווי וונדר ורבים אחרים הופיעו בבית הלבן מולו ומול מישל, רעייתו. אובמה בקיא ומעודכן במוסיקה ומפגין
בראיון עם צופית גרנט בתוכנית "קרוב" מודה הזמר-יוצר מוקי, כי מפחיד בימים אלה לומר מה אתה חושב פוליטית וחברתית. "אנחנו חיים במקום שאמנים לא יכולים למחות", אמר. כשהייתי אמן צעיר, הנרטיב שלי היה שאמן צריך להתנהל בשאיפה לשינוי פני החברה,
זה הצ'ק השמן או המסר? עדן בן זקן אינה צריכה לשאול / לענות. שלחו אותה להעביר את "אתה החיים שלי" מהחתונה שלה למסיבת הניצחון של הליכוד. הציבו מול מלכת הזמר את המלך והמלכה של הבחירות – ביבי ושרה, והיא סלסלה לזוג המאושר. גם
הדג נחש שחררו רמיקס חדש של "אני מאמין". קראתי את הטקסט – כמעט מאמר על המבאס בחיים המקומיים, פוליטית חברתית. הצרה, כמו שאומרים הדג נחש – לאף אחד זה לא מזיז את התחת. באזור שבו מתחוללות תמורות, הדג נחש כנראה לא
