פורטיס ממריא. עוזב את קרקע הרוק ויוצא למסלול ברקיע של מסילות אינספור. מה קורה? פורטיס, כנראה, מחפש אהבה בנתיבים אחרים, מנסה לבדוק מחדש מאין בא ולאן הולך. "אני תלמיד לא יודע כלום כל כך מתבייש" הוא שר ב"היישות". מה הוא
המשימה: לצלוח 8 שירים עתירי הגיגים וחיטוטי נשמה מזרם תודעתו, הביזארי לעיתים, של המתחקר-ההוזה רמי פורטיס, להיכנס לנתיביו הפילוסופיים, המגיעים לעיתים עד יקום מקביל. מהפתיחה ("לקשקש בזנב") הנשמעת כצפירה אפוקליפטית, לוקח פורטיס את תיאטרון הרוק שלו לדרך "הזמן הנכון", מקומות
כמעט כולם שרים בשביל המזומן. לא חדש. לא רק זמרים "מזרחיים". גם פורטיס צריך כסף, ומוטב כסף גדול. אבל פורטיס בחר לשיר על השקר הגדול של זמרי הז'אנר הזה, אלה שממשיכים לחגוג בחתונת הכסף בכפל משמעות – גם מי שחוגגים
נא להכיר: החבר "אני" של פורטיס. זה הילד ההוא שבו, שאינו עוזב בעצם לעולם. הוא מתעורר בבגרותנו ע"י רגשות , אירועים, חוויות, ולרוב הוא נותן ביטוי בהתנהגות שלנו, מבלי שכלל הבנו שזה בעצם הוא, האני הילד שבי."החבר אני" של פורטיס
