רן דנקר עד שכל זה יעבור
חיים בסיוט, אי ודאות, חרדות, ולא רואים לך את זה על הפנים. זה לא יעבור מהר. מחפשים איזשהו מפלט, אבל גם אותה הוא אינו מוצא. בינתיים ממשיכים לחיות. רן דנקר עולה על הכביש הראשי כדי לספר את הסיפור. המנגינה והעיבוד
חיים בסיוט, אי ודאות, חרדות, ולא רואים לך את זה על הפנים. זה לא יעבור מהר. מחפשים איזשהו מפלט, אבל גם אותה הוא אינו מוצא. בינתיים ממשיכים לחיות. רן דנקר עולה על הכביש הראשי כדי לספר את הסיפור. המנגינה והעיבוד
הבחירה בעדן גולן לייצג את ישראל בשוודיה היתה ברורה מהאודישן הראשון שלה. ב-21.11.23 כתבתי: "הכוכב הבא לאירוויזיון 2024 נמצא. עדן גולן בת 20 שרה Rise Up של אנדרה דיי במנעד, בעוצמות ובקישוטים קוליים כאילו הוכנה במיוחד לתחרות. שולחן השופטים וקבוצת
רן דנקר זינק על שולחן השופטים. חשבתי שמשם הוא יקפוץ על אור כהן לחבק אותה. אבל הוא נשאר לקפץ כקוף על השולחן. זה היה מומנט חזק, בלתי נשכח בתחרות הראליטי. המומנט היותר חזק היה הביצוע של אור ל"לא ידעתי שתלכי
רוב השופטים חושבים "אירוויזיון" ובצדק: התחרות נועדה לבחור נציג מתאים לתחרות. האם יש חוקים? מהי "איכות אירוויזיונית". עדן גולן בחרה לשיר Ain't No Other Man של כריסטינה אגילרה, כאשר היא חושבת "אירוויזיון " כלומר – לא רק איך היא תישמע
תפיסת ה״כאן ועכשיו״, או תפיסת היום, אומרת שיש לנו רק הרגע הזה, ושאנחנו אמורים לפעול כרגע בצורה הטובה ביותר, בלי להתעסק יותר מידי בעבר או בעתיד. זוהי תפיסה שבה אתה לא חותר למקום אחר, אלא להפך, אתה נמצא כאן. העניין
רן דנקר נעזר בשני יוצרים כדי לומר משהו על התמכרות להצלחות, הגשמת חלומות וכל המערבולת אליה אתה נכנס במצבים מורכבים שאינך יכול לשלוט בהם, ועם זאת לקבל את ה"שדים" שלך למרות שנקלעת ל"לונה פארק של רגשות", כי הם (השדים) שנותנים
רן דנקר מזדהה עם הטקסט הזה? נראה לי בחור עם ראש חושב על הכתפיים. מה לו ול"מלכת הרחבה" העצובה, שבורת לב יענו? המילים – אמצעי. דנקר רוצה להיות "מלכת הרחבה" בשיר הדאנס הזה הנפתח באיזכור ההרמוניות של להטי הסיקטיז. תביטו
אף לא אחד מהשופטים רצה בשלב הזה של התחרות לשבת בכסאו של רן דנקר. הוא קיבל את קבוצת הצעירים המשובחת ביותר בתחרות. כללי המשחק מחייבים וגובים קורבנות של ממש. אני מדבר על כשרונות ורסטיליים כמו עומר שוקר שמסוגלת לעבור בקלות
אקס פקטור הפכה להכוכב הבא לאירוויזיון. בבחירת השופטים לא לקחו הימור. אביב גפן, מירי מסיקה, נטע ברזילי, מרגול, רן דנקר. צריך להוסיף רק דמעות, ולבדוק אם מדד הרייטיינג זינק לקצה הסקאלה. העורכים ידעו לצרף קטעים כדי לייצר את ההקצנה על
רן דנקר התאהב במטפורת השמלה החדשה כביטוי לשונות, פלורליזם, פתיחות וחופש מיני. עם זאת השימוש בה נשמע יותר אמצעי, מה שהופך את הטקסט למנג'ז ומתאמץ למדי, או אם תרצו – לא מעניין/ מיוחד. מצד שני המוסיקה היא פופ תוסס ונגיש,
המצעד השנתי בכאן ג' אינו משקף את המוסיקה הישראלית תשפ"א. מדובר במקבץ להיטים הנקבע ע"י חתך גילאים מסוים, ששולח דירוגים. אין כאן בקרה. אתה צריך להאמין שהוא נערך ביושר ובאמינות. מעבר לכך – הוא אינו מייצג אוכלוסיות רבות שאין להן
מה רוצה רן דנקר מעצמו, מהמאזין? ניסיתי לרדת לעומק. הדרדרתי בדרך. המושג Streaming הוא הפורמט המנצח בתעשיית המוסיקה, אבל כשמדובר בשיר, עדין אני מחפש את הזרימה שמייצרת סיפור או תובנה בדרך שעושה איזשהו הגיון. במציאות האדומה האהבה לא נעלמה, אבל
אילו זו היתה הביוגרפיה של רן דנקר, היינו יכולים לומר – תראו לאן הוא היה מדרדר אלמלא… אגב, אין לי מושג אם נועה גולדנסקי לא שמעה את הסיפור מפיו. לעצם העניין: נראה שככל שהראפ מתפתח, ההפרדה בין ראפר לזמר הולכת ומטשטשת. אולי
משהו אחר הולך לקרות הלילה, אחרי שהוא התעורר ליד מישהו. אור מסנוור שהודף אותו להיאחז בקיר. "מתוך החשיכה מצאת פתח יציאה". השיר מונע בלחן ובקצב של גיא מנטש ובעיבוד והפקה מוסיקלית של גיא ויהל. הוא מסתיים בדימוי של התאבדות נפשית –