עיון ביקורת

Elad Gellert אלעד גלרט, Expectations (עצמאי, אפרי)

מוסיקה ג'אז

יש לכם ציפיות מג'אז ישראלי צעיר? לי יש, ואני גם מופתע כל פעם מחדש לגלות שאינני מגזים (בציפיות). אלבום הג'אז של החודש, אולי של השנה שייך לאלעד גלרט – מולטי סקסופוניסט. בן 27 בלבד. ירושלמי בעבר. ("ג'רוסלם פאנק בנד", "תזמורת המעבדה", "ביג בנד ירושלים) אחר-כך ניו-יורק, לימודים ב"ניו סקול" ועכשיו שוב ירושלים, אלבום בכורה, סולו ראשון שהוקלט בניו-יורק.
גלרט ספוג השפעות, יצר תמהיל על בסיס חוויות חיים. הוא אינו מסמן גבולות. אלא מרחיב את גבולות. ג'אז מבחינתו הוא מניפת צבעים וסגנונות המורכבת מצליל אינטימי אישי, עושר הרמוני, אלתור יצירתי. לירי, מלנכולי. אמריקאי ואירופאי. הרכבים משתנים.
גלרט הוא קליידוסקופ של גוונים, בנגינה על סקסופונים (סופרן, אלט, טנור, בריטון) בשיתוף החברים המנגנים גדי שטרן – פסנתר, נדב לכיש – על הבס ודני דנור – תופים ונגמים נוספים. אורך הקטעים מגוון. Impressions Over Brooklyn הוא קפסולת ג'אז (כשתי דקות בלבד) שמשדרת תחושה כאילו הייתה יצירה שלמה. כמעט באותו קו אווירה נפתח Magneto, אלא שכאן – המוסיקה מתפתחת ל- 8:30 דקות של ג'אז אווירה נרטיבי  לעיתים שמימי. עוד מבע אווירה לירי נוגע מגיע ב – A Night In Brussele, כאשר סקסופון ופסנתר מתנים אהבים. Sunlight Memories – מנגינה קסומה – צליל סופרן מהורהר שמספר סיפור במנגינה קסומה.
Amikam הוא קטע אישי מאוד (נכתב על אביו שנפטר כאשר אלעד היה בן 3) הרמוניה מעוצבת אלגנטי ומבע סקסופוני חם שמנהל דיאלוג אינטימי עם הפסנתר. אפלוליות מופלאה באוריינטציה של ג'אז מסורתי שורה על On Sammy's Side Of The Street. מכאן – פוסט בופ באוריינטציה אוונגרדית – The Seller, Sus CoY שמנוגן כמו קטע של רביעיית ענקים.
הסיום הוא גרסה מיוחדת-מפתיעה ל"ניצחת איתי הכל" של עמיר בניון, מנוגן בשבע שמיניות עם הגיטריסט אילן בר לוי. אני לוחץ לשמיעה חוזרת. תבוא עוד אחת. My expectations were fulfilled.

Elad Gellert - Expectations
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 9 = 15