עיון ביקורת

אבנר שטראוס , Equator (עצמאי, יולי 2013)

מוסיקת עולם, מיוחד

אני נמצא על "קו המשווה" האינסטרומנטלי של אבנר שטראוס, אחד הגיטריסטים הוירטואוזים היצירתיים המיוחדים שצמחו כאן. באיזה צד אבחר? המערבי או המזרחי? יצאתי למסע באלבום הכפול. דרוש ג'י.פי.אס מוסיקלי, אבל בסופה של דרך – נותרו חוויות משני חצאי העולם המוסיקלי שלו, גם בתחום היצירתי, גם הביצועי.
מה קרה לשטראוס שהמתין כ- 22 שנה מאז יצא אלבומו הקודם "חצר פנימית" (1991)? מדוע לא הצליח להרכיב דיסק משך כל השנים האלו? השערה: חוסר יכולת להחליט איפה הוא נמצא יותר… האלבום הוא תמונות מוסיקלית בתערוכה מגוונת, שמעידה על רזי בקיאותו של שטראוס באמנות הגיטרה בפרט והמוסיקה בכלל.
שני חצאי הכדור. סובבו גלובוס. כמה גיטריסטים נמצאים בתוך אבנר שטראוס? קלאסי, ג'אזיסט, בלוז, קאונטרי, פלמנקו, אוריינטאלי? וגם טכניקות הפריטה – כל כך מגוונות, שסובבות את עולם הגיטרה. גיטרה סולו, גיטרה קלאסית, מיתרי ניילון. פינגר סטייל.
31 הקטעים נפרשים על פני 30 שנות פריטת אצבעות. "חצי הכדור המערבי" מכיל הקלטות אולפן שונות. ב"מזרחי" – הקלטות מהופעות חיות. לדבריו, ההבדל בין שני "חצאי הכדור" הוא בתפיסת האלתור: ב"חצי הכדור המערבי", יש מבנה הרמוני וריתמי מוגדר ונוקשה, והרכיבים המאולתרים קמים לתחייה בתוך הגבולות המבניים האלו. ב"חצי הכדור המזרחי", האלתור קם לתחייה בלי המגבלות של מבנה זה, וברוב המקרים בלי מבנה הרמוני (שהוא מרכיב בסיסי של מוזיקה מערבית), ויותר כמו זרימה מוזיקלית של תודעה.
ב"צד המערבי" שטראוס פנומן אקלקטי, מוסיקאי חופשי, תלוש מכל מסגרת סגנונית-מבנית: מנגן הומאג' ב 6/8 לדג'נגו רינהרדט (Minor Episode) באך (Invetion) מאלתר Beautiful Love של ווי. יאנג, סטנדרט בסולו מאוד מלוטש בגיטרת נפח חשמלית א-לה ג'ו פאס. מוסיקת קאונטרי בלוגראס ב – Duet For One Guitar וב – The Rose and the Dandelion  א-לה צ'ט אטקינס.

Radcliff Rag – ראגטיים בטריטוריה אלתורית אחרת. את הסטנדרט All The Things You are הווא פורט בעידון קלאסי. Memories מכיל שעטנז סגנונות שמאפיין את הרב תרבותיות – מוסיקה קלאסית, יהודית, בלוז, ג'אז ועולם. יצירה המספרת סיפור מקומי בטון נוגה נוגע ומגיע. "דרך הקפה והטבק" – נעימה מלודית במקצב בוסה מסוג פסי הקול של הסרטים של פעם. One For The Road הזכיר לי את "פגאו" של חוזה פליסיאנו בעיבוד לתזמורת.
ה"צד המזרחי" מואר באור יצירתי מקומי מקורי עשיר: Inspiration יצירה אימפרוביזטורית לירית רבת השראה – עם אבי אדריאן בפסנתר, Persian Shore – מנוגן ברביעייה בסגנון מוסיקה פרסית מסורתית. האופי המזרחי קיים גם בפריטת הסולו המיוחדת של Weaving Notes בצליל גיטרה שמזכיר לעיתים עוד.
ממשיכים לסובב גלובוס ומגיעים ל – Night in Persia בנגינת ניי (אמיר שהסר) שמייצרת אווירת מסתורין נפלאה. Moorish Dance – אלתור סולו גיטרה מורו-מרוקאי עשיר מוטיבים ודיאלקטים (ספרדי, ערבי) Local Dance מהקטעים המורכבים בדיסק, חמש דקות של מוטיבים הודיים, מבנה אטרקטיבי. Avnerium – הפן הפלמנקואי בדיסק באלתור חופשי. גם אפריקה בתמונת הצלילים של שטראוס ב – African Magician עם להקת סוסומה מגאנה ובוריס משנר בגיטרה חשמלית. והצד המזרחי של שטראוס קיים גם ב – Co Existence Blues תפירה עדינה של מוסיקה ערבית וישראלית, בהשראת פריד אל–אטרש ובנגינת תייסיר אלאס, נגן הכינור והעוד ויעל האקר בנגינת החליל.
עשר דקות שמסיימות מסע המציג אסופה של קטעים ויצירות שמותחת גשרים בין עולמות מוסיקליים, שהם הרבה מעבר לקלישאת חיבור בין מזרח ומערב. למעשה, מוסיקת העולם של אבנר שטראוס.

Avner Straus - Equator
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 − 4 =