עיון ביקורת
לרכישה >>

אריק איינשטיין גיא בוקאטי , כל הטוב שבעולם (אן.אם.סי, ספטמבר 2007)

מוסיקה ישראלית

אריק איינשטיין 2007 הוא אריק איינשטיין הישן, החם והטוב – שבוחן דברים מנקודת מצבו היום. אותו הבריטון, אותה הנשמה, אותה הפשטות היפה. כמה מדהים שגיא בוקאטי היוצר החדש שלו – ידע לקרוא אותו, לספר אותו, לחוש אותו בזמן הזה, כתב לו במילים ובמנגינה תסריט תואם מציאותו ותחושותיו – על איש אוהב, מתבונן מנקודת הזמן הזו על החיים בסביבתו, רגעים של עצב, אכזבה ויאוש, גם של נתק מאהבה, של הליכה לקראת הסוף, אבל גם איזשהו אור בקצה המנהרה. אריק אוהב לעבוד עם יוצרים שכותבים לו לפי קווי מתאר מסוימים. אבל גיא בוקאטי מסתמן  כמי ששרטט כמעט במדויק את מה שאריק רצה להגיד-לשיר. 

 

על עצמו הא שר – "החיוך שלך נראה כמו מסיבה שנהרסה" ב"שוב אותו העצב", מאניש את העצב – איך הוא, העצב, ידע איפה הוא גר. קול עמוק, עיבוד שמטעין את השיר במתחים.

 

יותר אופטימי-שקט-רגוע  "כל הטוב שבעולם". היא נתנה לו כוח במבט. את כל הטוב שבעולם. את מה שאין בו לא ביקשה. אוהב עדיין. עיבוד פשוט, ועדיין הטון הנוגה מעביר תחושות עצבות. כמה אריק משדר רומנטיות כנה. פשוט צובט פנימה. והגיטרות האלה ששרות איתו. איזה שיר. וכמה השיר הזה הולם אותו.

 

על הרע בעולם העכשווי הוא שר ב"פה אצלנו"  – שיר סוציאלי, דברים קשים שקורים פה אצלנו (קבצנים בצמתים, שודדים קשישים) והוא שר: "לא רוצה להתבכיין/ אני רוצה לבכות".  שיר קצבי מאוד, נוקב, וזה אריק כועס.

גם בשיר המסיים "אין הבדל בין רע וטוב", מושר בטון עצוב, גיטרה מייללת – שר אריק איינשטיין על כך שהפסיק להבחין בין "רע" ו"טוב", מול ימים קשים – מתגעגע לימים אחרים.

 

ויש מקום לאהבה – ועדיין בנימה עצובה במקצב כזה ואלסי ב"איפה שלא תהיי""גם אם זה מאוחר/ גם אם ראית את הסוף זה רק בינתיים", מלודיה סימטרית, עיבוד מרכך, סולו אקוסטית יפהפה בסגנון הפלמנקו, טון אריק איינשטיין שעושה לך געגועים למשהו חם ואנושי, מנחם אותך שעדיין יש איש כזה שיודע לשיר ברגש ולשכנע שהרגש הזה יוצא ממקומות אמיתיים בלי שזה ישמע דביק. מהשירים היותר יפים בדיסק.

 

"דף חדש" – במקצב מיד-טמפו – דברים שאריק שר על השלמה עם הישרדות, על נכונות לקבל דברים כפי שהם, שגם במצב הנוכחי אפשר ללכת על דף חדש – אבל בתנאי שהיא תישאר לידו.

 

"רגע לפני" של יענקל'ה רוטבליט חריג בדיסק – שיר סיפורי על אנשים שונים, כשביניהם בולט הבחור עם התמונה של צ'ה גווארה על חולצתו ושר לשיר השלום. (תמימות שכזו: שלום? מי עוד שר שירים לשלום) אריק מתבונן מהצד על התרחשויות, כמספר-בוחן. שיר פשוט, מושר בפשטות מדהימה, בעיבוד מאוזן. בקורטוב של נוסטלגיה.

 

"תן חיוך" הקצבי והיותר "שמח" בדיסק, הוא שיר על סיכום דרך – ראיתי, נגעתי, נגסתי, חלמתי, הנעורים שנשארו, על חוף הים, על שה שהסתפק ב"דשא שלו", ולא יצא למסעי חיים בהודו. תיזכר בדברים הטובים, שר אריק, כי עוד מעט קט יבוא גל וייקח אותך חזרה. יש נחמה גם בעברך, גם בדרך שהנחתה אותך וגם באהבה שלך.

 

"פשוט אומר לך" – מהמנגינות היפות בדיסק – בפשטותו הוא שר על אהבה של ויתורים  – "אם נריב תהיי צודקת".  בעיקר שתישאר עמו. מנגינה כובשת. שנסון. גיטרה אקוסטית ואקורדיון. לסיום הוא פשוט אומר בלי לשיר את הדברים שרצה לומר לה בלי מנגינה – תחכום יפה. והעיבוד האקוסטי הזה – שנותן את אריק בקווי המתאר הכל כך אנושיים שלו.

ובטון יותר איטי-נוגה – על רגעים פחות משובבים – "בזמן האחרון רוקד את הטנגו לבד", "לא מניח יד לא פוגש בך במבט". במילים פשוטות: זה כבר לא מה שהיה פעם. אבל בכל זאת – עוד שיר אחרון שיכתוב אליה, ואולי תיקח ממנו עוד קצת כאב זועק מהלב. שיר על בדידות נוראה. שיר על סיום. עצוב ועגמומי. והגיטרה בוכה איתו.

ושיר על היחסיות וההפכים בחיים ב"מפתח הזהב" – אנשים ונשים שאיך שלא יגשימו מאוויים, תמיד מתקיים הפן האחר, ואילו הוא – מה שיש לו "מספיק בינתיים", פילוסופיה במיליון דולר. אלה שיודעים עוד רגע טועים, והחכם והטיפש עדיין מחפשים. לאחד יש מפתח מזהב, ולא יודע איך יקום לדלת.

 

אריק מייחל לימים טובים, מתגעגע לחבר, כבר לא מבדיל בין טוב לרע, על מי לסמוך למי להאמין, ולאן בעצם ממשיכים בימים קשים שעוברים. וזה אריק הכי אותנטי, נוגה ומחלחל, בלחנים ובעיבודים שמעניקים לו את המינונים הכי נכונים, וכמה מפתיע, ואולי בעצם לא (כשאתה עם אריק, פשוט נחה עליך הרוח), שיוצר ישראלי צעיר – ידע להעניק לו כל כך הרבה דברים טובים. 


ראיון וידאו עם גיא בוקאטי

Arik Einstein Guy Bocati
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 8 תגובות

  1. הקשבתי למוסיקה, למילים, וכמובן לביצוע!!! אין כמו אריק. הדיסק הכי ישראלי שישראלי יכול להיות.
    חג שמח ישראל
    תומר
    (תומר, תל אביב)(02/10/2007)
  2. אריק איינשטיין וגיא בוקאטי = יד וכפפה. הביקורת בכי מדוייקת שקראתי.הרוסה על שניהם.
    שירה
    (שירה, מטולה)(30/09/2007)
  3. מה שקורה עם אריק איינשטיין די מזכיר את מה שקורה בעולם.
    אחד שהיה בחברה גדולה, והנה פתאום נראה שמצב המכירות שלו לא משכנע יותר את החברה, עד כדי כך שהם אומרים לו שלום ולא להתראות... כי מי ששולט היום בחבר'ה לא מאמין במוסיקה אלא רק בכסף.
    אז הזמרהולך לחברה קטנה ומתקבל בזרועות פתוחות. כך היה עם מוריסי ועם סטיבי וינווד ועם הפריטנדרז ועם סימפלי רד ועם הסטרנגלרס ועם דוראן דוראן... ובחלק מהפעמים הבינו בחברות הגדולות שטעו וקראו לאמן הוותיק לשוב אליהן, תוך מתן חוזה משופר.

    אריק משחק אותה!

    (מתי, בבית שלי)(21/09/2007)
  4. שמעתי את האלבום ונהנתי מאוד אריק תמיד עושה לי את זה והביקורת כאן ממש קולעת!
    בקשר לגיא בוקאטי זה פעם ראשונה שאני שומע עליו והוא כותב מדהים!
    כשהרצתי "גיא בוקטי" בגוגל מסתבר שהוא מעורב בעוד כמה פרוייקטים שיוצאים בקרוב אחד מהם זה אלבום של קובי אפללו שם הוא מנגן עם עמוס בן דוד נשמע מבטיח.
    (נועם, תל אביב)(14/09/2007)
  5. אלבום מרגש של זמר שלא נס ליחו. הלוואי וחלק מהזמרים הצעירים של היום ילמדו ממנו את העבודה...

    (יונתן, חיפה)(12/09/2007)
  6. אלבום נהדר אריק איינשטיין מרגש מתמיד...
    (ירון)(12/09/2007)
  7. אני מאוהבת.. בשירים באיינשטיין ובבוקאטי הגאון והחתיך...
    איזה דיסק הורס עצוב מרגש משמח הכל. באמת כל הטוב שבעולם...איזה מילים מנגינות, גיטרות מפעימות. כישרון אדיר הבחור שאריק הביא הפעם, מדובר באחד הגדולים של הדור הבא. שומעים שהוא בא ממקמות רצניים ועמוקים בניגוד לדיסקים האחרונים. איזה שנה טובה זה התחיל לי...
    (רונית, גני עם)(12/09/2007)
  8. איזה דיסק מדהים, מאושר, סוף סוף אריק איינשטיין אורגינל!
    (מתענג, ישראל)(12/09/2007)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 + 4 =