עיון ביקורת

בוב דילן, Fallen Angels (אן.אם.סי, מאי 2015)

מוסיקה ג'אז, מיוחד, פינת הנוסטלגיה

אני סוגר דלת, עוצם עיניים, שוקע בפינת הנוסטלגיה האהובה עלי. שמח שגם בוב דילן מתרפק כמוני על השירים ההם. שנינו לא לבד. מיליונים ירכשו את האלבום הזה כמו את קודמו, Shadows in the Night, שהגיע לטופ טן בשבעים מדינות.
האלבום השלושים ושבעה של בוב דילן, והשני שהוא מקדיש לסטנדרטים אמריקנים, אחדים מהם בוצעו ע"י כחול העין, פרנק סינטרה. הוא נפתח ב – Young at Heart, שסינטרה הקליט ב-1953.
אחזור על שאלה ששאלתי בביקורת על אלבום הסטנדרטים הראשון של דילן: מה מחפש המשורר והטרובדור בשירים האמריקנים הישנים שנכתבו ע"י ג'וני מרסר, הרולד ארלן, סמי קאן ואחרים? לא אשנה מילה בתשובה שנתתי אז: דילן מאמין בכוח הפרשנות שלו, לא ב"כיסוי" (Cover) של השירים אל בגילויים (Undercover) בטון נוגה עד דכדוך, בנימת געגועים עמוקה שנוגעת בקצות הנשמה. לא קאברים בנוסח רוד סטיוארט או מייקל בובלה. דילן נשמע איש קשיש לא מפני שהוא קשיש. זה סגנון שירתו. soft and very mellow., שר את השירים היפים, כשהוא מוסיף להם קורטוב של עצב וכאב בחספוס שלו, חלק בלתי נפרד מהשיר.
שירים עצובים על החיים בקצב איטי מאוד,  בעיבודים מאופקים, נגינה מצוינת של חברי להקתו שנמצאים לגמרי בראש שלו. יגידו, דילן אינו ממש הזמר לשירים האלה, בטח לא בהשוואה לפרנק סינטרה. מתברר שחסרונו – יתרונו. כמו שהוא שר "מלנכולי מוד" – שום זמר לא יכול לשיר. גם כשהוא לוחש את המילים – כל מילה עוברת למגרש שלו. זהו הסווינג שלו, של דילן, שזוכה לליטופי התזמורת המלווה, מיתרי הסטיל גיטאר בסגנון של פעם.  וכמו שכבר אמרתי: לא לגעת, להשאיר ככה –  עם כל האווירה האינטימית.  לחבק את העצב המתוק-מריר.

1) Young At Heart
2) Maybe You’ll Be There
3) Polka Dots And Moonbeams
4) All The Way
5) Skylark
6) Nevertheless
7) All Or Nothing At All
8) On A Little Street In Singapore
9) It Had To Be You
10) Melancholy Mood
11) That Old Black Magic
12) Come Rain Or Come Shine

Bob Dylan - Fallen Angels
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 6 = 0