עיון ביקורת

ברי סחרוף, חם על הירח (נענע דיסק, 1996)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס, שירים ישראלים - הגדולים ביותר

כמו "סימנים של חולשה", "חם על הירח" זה תקליט של רגעי קסם, אבל הפעם הרבה יותר מיוחד מבחינת ההפקה המוסיקלית. אנחנו בניינטיז. האלבום הוקלט ב-1995 ויצא ב-1996. זה היה האלבום הראשון שהביא לברי סחרוף את הקהל הגדול. באופיו – קודר, אפל חורפי. דווקא "אוחתכ בייבי" הפותח במקצב נוסח "כוורת", שנשמע נעימה ישראלי-אוריינטאלית,  הוא הפחות מאפיין את הדיסק. רוב הקטעים הבאים נשמעים כמו נוצרו תחת השפעה –  הזויים, פסיכודלים, סוראליסטים. האלבום מאוד פסיפסי, גם בלוזי, גם רוק-גראנג'י, צומת ההשפעות די מורכב.  "77'" הוא שיחזור אוטביוגרפי ("לפתע ראשי עף לאחור") נוסטלגי בקול רפה, מחובר למחוזות עבר, נע בין חלום למציאות. קול מחוספס, בלוזיי. ב"בואי הביתה" זה הפן ה"מינימאל קומפקטי" שבסחרוף, בתוספת תבליני מזרח, ובקול מוזר משהו.  סחרוף חיפש את עטיפת הסאונד האקזוטית, אולי כאיזושהי גחמה ביזארית.
כאמור, ההפקה מחוברת למחוזות הפסיכודליה. "יהלום", שיר עם אפקט של סרטים מנוגנים לאחור, קצב רגאיי וקול מסונן ע"י מכונות. הטקסטים נעים בין הזיה טירוף. לא כולם חפים מדימויים פשטניים וקלישאות, בלילי משפטים, יומרה פסיכודלית בעניינים של ניכור, פחדים, חוסר תקשורת, טירוף, עד שלפעמים לא ברור על מה הדרמה גם בשיר שעל שמו נקרא האלבום. "יום הולדת", הציני, הוא דוגמא לחיבור מוצלח בין טקסט ללחן.  בתחושה אפלולית של "עד כלות" יש עצבות וטירוף שמחלחלים. זה סחרוף של קול צרוד וכואב, של גיטרות שנשמעות מאוד אמריקאיותכמו זיקית מוסיקלית סחרוף משנה טונים, מפתיע בגווני העיבודים.   הפקה צבעונית מלוטשת שמחברת השפעות ומטעינה את השירים בוולטאג' גבוה.

שירים: אוחתכ בייבי, 77, בואי הביתה, יהלום, יומהולדת, אני יודע, עד כלות, חם על הירח, בעל זבוב, הולך איתך תמיד, מפנה מקום
השתתפו: עודד פרח – תופים, הפקה, דן תורן – קולות, אורן לוטנברג – גיטרות, סיימון מן וזוהר פרקסקו – כלי הקשה, חיים לרוז – בס קלידים, סמפלר, שרון רוטר – קולות רקע

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 + = 12