עיון ביקורת

ג'יין בורדו, אוקיינוסים (הפקה עצמאית, יולי 2019)

מוסיקה ישראלית

שניכנס לחלום של דורון טלמון? ב"אוקיינוסים" היא מטפסת על הר, טובעת, שותה את הנוף לאט, סימטאות של עיר אחרת, אוטובוס לתוך הלילה, אוקיינוסים שחצבו מכתש ביניהם. מהשירים היפים באלבום החדש. קול גבוה. הרמוניה שמשדרת תחושה. קולות וקצב שמיצרים דרמה. פולק סינגר סונגרייטר. לא  כל האלבום עשוי משירים קסומים כאלה. הוא נפתח ב:"תנו, תנו לנמנם,/ ראש שחולם שומר על שפיות/ תנו, תנו לנמנם/ ללב משתלם וגם לאנושות/ כמה כבר אפשר לשאת, בלי למוטט נפש רכה".  הנמנום, שרה טלמון,  יביא ישועה לאדם ולאונושות. להקות פולק של פעם נגעו במסרים עמוקים יותר, בסביבה בה הם חיים, בעניינים של חברה ואידיאולגיה.  ג'יין בורדו מציעה לנמנם. השיר שנפתח בקצב מחיאת כף, מעוטר באלקטרוניקה וצלילים אקוסטיים מעולם הפולק, לא רק שאינו מציע טקסט ייחודי , אלא גם אינו מאתגר מוסיקלית. פשטנות מלודית נחמודת.
לא כל השירים מנוטרלים ממעורבות בעניינים של הקיום האנושי. ב"זה עוד לא אבוד" דורון טלמון אומרת: המצב רע בשלושה מישורים – הפוליטיקה המשקרת והמפחידה, האקולוגיה העולמית המתדרדרת,  מערכת היחסים האישית השבורה. הקיטור הוא טוטאלי. במשפט המחבר  "ואולי זה טוב שהכל אבוד אין יותר ברירה אין על מה לחשוב" רצתה מן הסתם לומר – היאוש נעשה נוח יותר, כשאתה מבין שאין מה לעשות. גם באפשרות שהכל אבוד יש איזו הקלה פסיכולוגית.
איזו מוסיקה תופרים לשיר מחאה כזה? ג'יין בורדו ברוק בועט? ממש לא. דורון טלמון הלכה הפוך: מוסיקה פולק ענוגה במקצב ואלס עשויה לקרב את השיר למאזין ואת המאזין לשיר. אכן: המנגינה והקצב רוקמים יחסי ידידות נוחים עם המאזין, לא משדרים לחץ ומצוקה, מתאימים יותר לקונטקסט של "זה טוב שהכל אבוד אין יותר ברירה אין על מה לחשוב" אם לא לחשוב על הרע, אז לפחות שנתענג על מוסיקה Radio Friendly, זו שמתנגנת בשיר הזה בקלות נסבלת בהחלט.  הואלס הזה הנעים לי כמה דקות, המסר והסיפור מעט התפספסו.
ב"רוקדים צמודים" דורון טלמור מספרת סיפור  רגעי התרגשות של ציפיה לבחור במסיבת ריקודים.  מי לא חווה את הסיטואציה. התאהבות מפעימת לב. כשכבר חשבת שהכרת את הנכון – נגמר השיר.  טלמור וג'יין בורדו לוקחים אותנו לאחור, לסיקסטיז – פופ מתקתק, קצב דאנס מסחרר. כאחד ממתרפקי הסיקטיז, חשתי תחושת דז'ה-וו. הקול הגבוה משדר תום של השכנה שממול הנרגשת ומתרגשת. המהלך המוסיקלי נשמע לי פשוט מדי כולל העיבוד לצלילי מיתר, ואז מגיע המעבר המיוחל – מ"פתאום רואה אותו" – במנגינה ובטון. ג'יין בורדו מסתובבים סביב פולק מיוסיק של פעם, ומדי פעם חוצים במעבר קליל לפופ של פעם. השיר הזה באנגלית היה נשמע טופ טן שנות השישים, וגם "שירים ישנים", שמתחיל בפריטה בנוסח סיימון וגרפונקל,  פולק מלודי קולח ונעים, שדבק בו ניחוח של פעם.
"שנינו במיטה לא נקום עד השקיעה" שרה טלמון בקול גבוה, ואני לשווא אחפש מהות התובנה של השיר בתמהיל של האלבום הזה. אולי לא צריכים לחפש. ג'יין בורדו היא להקה שעושה מוסיקה נעימת משמע,  מחברת השפעות למיקס מסוגנן של פולק ופופ . הבעיה היא שהשירים היפים במוסיקה הזו כמו "זוהר הלילה" אינם מצטרפים לשלם מפעים.

שירים: פתיחה, תנו לנמנם, רוקדים צמודים, זה עוד לא אבוד, שירים ישנים, אוקיינוסים, עד השקיעה, שיר אהבה, קצת אגם, זוהר הלילה, שמור מגדלור (סיום)
מילים ולחנים: דורון טלמון. למעט –  "שירים ישנים" מילים: מתי גלעד ודורון טלמון, לחן: מתי גלעד , "אוקיינוסים" ו"קצת אגם" מילים: דורון טלמון, לחן: דורון טלמון ומתי גלעד , "עד השקיעה" ו"שיר אהבה" מילים ולחן: דורון טלמון ומתי גלעד , "זוהר הלילה" מילים: דורון טלמון ודניאלה ספקטור, לחן: דניאלה ספקטור
עיבודים: עמרי ‬אמדו, ‬רועי ‬דורון, ‬דורון ‬טלמון ‬ומתי ‬גלעד

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 2 = 5