עיון ביקורת

דוד שאול, אור ערביים (מילים לחנים: דוד שאול. הפקה מוזיקלית: איתן רז. עיבודים: איתן רז ודוד שאול, דצמבר 2018)

מוסיקה ישראלית

קול רך, מאופק ורגשני כאחד, מספר סיפורים אישיים על יחסים ומקומות, מלווה בצליל אקוסטי למהדרין, בצלילים והרמוניות שעוטפים אותו בחום מפני הקור השורר בין ובתוך השורות, שירים של הרבה מים וים וזרמי מחשבות, שמשאירים על קו אפרורי. דוד שאול. זה השם. קשר לסיפור המקראי? כמו מערכת היחסים מלאת הסבכים שבין דוד ושאול, שרב הסתום בה על המובן והגלוי. גם אצל דוד שאול הזה – השירים הם מערכת יחסים סבוכה עם עצמו, עם מי שאיתו.
דוד שאול – סינגר סונגרייטר ייחודי ומיוחד, סטורי טלר מהאותנטיים ששמעתי בשנים האחרונות בשפה העברית. "אור ערביים" שפותח הוא זרם מחשבות על יחסים שמערב עתיד ועבר, סיפורים שהופכים "צרצרים שמנגנים את הלילה". שיר אווירה מלודי להפליא. אינטימיות שנשארת בתוך חלקתו המאוד אישית של הזמר. "מפה לשם" הוא שיר על מלכוד ביחסים – "איך אני לא עוזב/ איך אני עוד נשאר/ איך אני עוד עומד/ איך אני לא נשבר/ הולך מפה לשם מפה לשם". מהמנגינות הייחודיות היפות באלבום.
ב"זרם מים חמים"  מספר דוד על התייחדות עם מושא אהבתו במחשבה: "קמתי מוקדם שהיום/ לא יגמר שישאר עוד מקום/ לחשוב עלייך עוד/ לשחות איתך בים של אתמול". מוטיב השחיה שלה בים חוזר גם ב"סתיו במרפסת", שיר על יחסים ופצע פתוח. היא אוהבת "שחיות ליליות", ואילו הוא לעולם לא יזמין אותה ללכת לים. המרחק ביניהם כה גדול שגם קרבה פיזית לא תציל: "אף פעם לא קר לך – ידיים חמות". ב"מיזנטרופ" הוא שר עליה –  "כמו גלים שמכים את הופכת לחוף".
שירתו של דוד שאול מלו-מלנכולית, טון מתכוון, שמגיע עד תשוקה לשקט, שהוא מבקש ב"הבוקר הזה" – נעטף בהרמוניה שמימית יפה. המלודיות המופלאה וההרמוניות המרככות עוברות כחוט שני בין רוב השירים העוסקים בנתק, רובם נמצאים באזורי ים, כמו "בת גלים" בהיבט אירוני על סיפור רומיאו ויוליה: "אם להיות רומיאו אומר למות/ אני לא מוכן/ המרפסת שלך תופסת לי את הצוואר/ מעכשיו אני עולה במדרגות/ יורד בהגנה". רוח ים נושבת גם בשיר המסיים (הנקרא "רוח ים") – פולק סונג המשרטט מאוויים של לראות אור בקצה המנהרה.
חריג: "אין מה להסתיר" על מה שקורה בפלורנטין בשבת. שכנה שמסתכלת מגבוה, תריסים קלופים. הכי אמביציה יש למי שמברך אותך באחלה יום, ממתין שמישהי תעבור מולו ותתייחס אליו. דווקא באין כלום הזה, בעולם כמנהגו מתנהל, ללא טיפת דרמה בשבת בשכונה, נרקם נרטיב אותנטי. יותר סיפור על אין מאשר שיר על יש. את ה"פרוזה" השכונתית הזו עטף דוד שאול בצלילי פולק אמריקני  בנוסח סיימון וגרפונקל של פעם. המרקם האקוסטי, הטון הגבוה וההרמוניה הקולית מציפים את השיר בשלווה אופורית ענוגה. ראשו וליבו של דוד שאול לוקחים את פלורנטין למנהטן בניו-יורק סוף השישים, סגנון הפולק רוק שהציף את ארה"ב. המוסיקה משדרת את הראשוניות הכמו תמימה הזו, אקורדים פשוטים של אווירת סתלבט של אנשים צעירים בדירות שכורות בדרום תל אביב. שיר של יופי מזוקק, ממש כמו אחדים משהשירים באלבום הזה, שמציג מספר שצובע את סיפוריו בצבעי מים רכים, נוגים ובהירים, שיוצרים מפגש אותנטי בין הסינגר לסונגרייטר.

שירים: אור ערביים, ברווז על מים, אין מה להסתיר, זרם מים חמים, מפה לשם, סתיו במרפסת, מיזנטרופ, הבוקר הזה, בת גלים, רוח ים
מילים לחנים: דוד שאול. הפקה מוזיקלית: איתן רז. עיבודים: איתן רז ודוד שאול

דוד שאול – ראיון

"ברווז על המים"

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 5 = 4