עיון ביקורת

דנה ברגר, חני (מילים: יואב טל לחן: דנה ברגר ואדם בן אמיתי עיבוד: אדם בן אמיתי ודנה ברגר הפקה מוזיקלית: אדם בן אמיתי, ספטמבר 2019)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

שומעים את דנה ברגר ומיד מזהים את תוגת ההזדהות וההשתתפות בצער. היא לגמרי בתוך הסיפור של “חני”. ברגר שרה כחברה לחברה העוברת טראומה. נשארה ללא הילדים – “הילדים אצלו”. השבת נכנסת, היא לבד, הנרות רועדים. זו אינה אשמתה. הדוברת (ברגר) מאחלת לה ימים טובים יותר מתוך חמלה שמולידה אמונה בטוב העתידי.
לכאורה, סיפור נדוש של מי שחוותה גירושין, נחרב עולמה. חוששת אפילו לפתוח דף חדש. מסתגרת. זה קרה, קורה וימשיך לקרות. נפשית, שום מקרה לא דומה למשנהו. ברגר מזדהה עם מי שחוותה קשה את הפרידה והמציאות החדש כמו הסיםור באמת נוגע לה אישית. השיר הופך במהלכו לשיר נחמה ועידוד מתוך ניסיון כן לראות את הצד הבהיר של הסיטואציה וגם לא לתת לאשליה להשתלט על התקווה (“הוא לא יחזור”)
המוסיקה נוגה, קצב Down tempo, עיבוד מיתרים קונבנציונאלי, שאינו מתחשב אלא בנרטיב של השיר הזה. ברגר נמצאת לגמרי בתוך הסיפור,  ההזדהות מבטאת קשרים רגשיים עמוקים עם מי שנמצאת במצוקה. ברגר כמו חשה את תחושותיה ועם זאת נשארת מפוקחת. ברגע שמדובר בנרטיב  “מהחיים”, המוסיקה אמורה להיות פונקציונאלית, לא להתחשב במשב רוח מוסיקלי עכשווי כזה או אחר, וברגר אכן עושה זאת במנגינה ועיבוד תואמים.

חני, אלוהים מתפלל שיהיה לך טוב/ יום שישי היום והילדים אצלו
השבת כבר נכנסת, הנרות רועדים/ לקחת כבר כדור נגד כל הפחדים?
חני, אני רק מקווה שיהיה לך טוב/ שלא תשבי בבית שתעיזי לצאת לרחוב
גם האביב משתולל ויצא מאיזון/ רגע בא החמסין ואחר כך מבול

זה יבוא בשלבים, את תראי/ יתרבו הימים הטובים
וזו לא אשמתך לפעמים זה קורה/ הוא לא יחזור, חני
הוא מזמן לא רוצה

חני, גם אני מחזיקה אצבעות/ לא יכולה לעזור לך, יכולה רק לקוות
שתהיי השבת שתרגישי מלכה/ שליום אחד תהיי קצת שקטה

חני, לעולם לא תהיי לבד/ תראי האלוהים שלך שולח לך יד
ואת מתפללת שיביא לך ניסים/ הנה בא יום ראשון, הילדים נכנסים

זה יבוא בשלבים, את תראי/ יתרבו הימים הטובים
וזו לא אשמתך, לפעמים זה קורה
הוא לא יחזור, חני/ הוא מזמן לא רוצה.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 7 = 9