עיון ביקורת

הכוכב הבא: דייב רובין או אלה דניאל (אודישנים תוכנית מס. 2, דצמבר 2105)

הכוכב הבא לאירוויזיון, מה נשמע

מה נדרש ממתמודד ב"הכוכב הבא"? לשיר קאבר בפרשנות עצמאית ייחודית, או להיות קרוב אל עצמו בהבעה? השאלה עוררה ויכוח סוער בין קרן פלס והראל סקעת, אחרי שאביתר צדוק שר "ילד" (גיספן-הדדי) המזוהה עם הזמר ליאור נרקיס?
סקעת טען, כי הוא רווי ביצועי מיינסטרים ענוגים מהסוג של צדוק. "חלק מהעניין במקצוע הזה – להיות שונה מאחרים". מילים פשוטות: תן קאבר עם פרשנות אחרת, שנרגיש שאתה זמר ייחודי. את פלס לעומת זאת מעניין הרגש: כמה יוכיח הזמר שהשיר בעצמותיו, שהוא זורם בדמו. האם יש כאן סתירה? – ממש לא. זמר יכול להיות ייחודי וגם לתת תחושה שפיו וליבו שווים. ישנם זמרים שחושפים יותר את המיוחד שבהם, אחרים הולכים על ביצוע חחושתי שהופך את השיר ל"שלהם".
דייב רובין, איש שחיצונית מקרין גבריות מגושמת, הוכיח כי הוא זמר קאברים רגיש בעל לב ונשמה וקול ענק  בגרסה ל – Lately של סטיבי וונדר. האם הוא ייחודי, שונה? לא. הוא זמר טוב. לידיעת הראל סקעת: ישנו גם זן כזה – של זמרים טובים, שאינם מחפשים את האלטרנטיבי והשונה, ולראייה – הראל סקעת בכבודו ובעצמו. כנ"ל נעמי עזרן, ששרה – Me And My Broken Heart. היא זמרת טובה, אבל ממש לא מקורית.
מי שהשקיעה בניסיון לבלוט במקוריותה גם חיצונית הייתה אלה דניאל, ששרה גרסה ל – Rehab של איימי וויינהאוס בהרכב אינסטרומנטאלי מיוחד. השופטים עפו עליה. אני עדיין מתלבט. לא בטוח שהשתכנעתי שיש כאן זמרת מקורית גדולה. נדמה לי שהיא התאמצה להישמע גרסה של וויינהאוס, ועדיין שווה לשמוע אותה בהמשך לראות מה מאחורי ההצגה.
כשמדברים על שוֹנוּת וחריגות מתכוונים גם למתכוני אירוויזיון נדרשים. מפיקי התוכנית מקדישים פרק לגימיקים באוריינטציה ההומו לסבית בעקבות קונצ'יטה וורסט, האישה המזוקנת האוסטרית. בתוכנית שעברה הביאו את "הפרות הקדושות". דגל ישראל הושם בתוכנית האחרונה בידיו של בחור מאופר שכינה עצמו "אפולו". סוג של חצוף יהיר המתהדר באוונגרדיות סטייל דיויד בואי שיורד על כל העולם, ומחפש  זמן מסך באובססביביות. מצד שני, התוכנית אוהבת להשתעשע בכאלה.
בפינת הטראש קיבלנו את ליאון קיכלר, הנושא בתואר "סגן יו"ר מועדון חובבי האירוויזיון בדימוס" ואת אמו הטרחנית ("הוא מלך")  אם מדברים על שוֹנוּת  וחריגות – "הכוכב הבא"  לעומת מתחרותיה, ממשיכה במסורת של לצחוק על מתמודדים בעליבותם, כדי להזכיר לנו, שאנחנו נמצאים בתוכנית שבה אלמנט הריאליטי חזק לעתים יותר מכל ערך אומנותי.
ובקשה לסיום לקרן פלס ולהראל סקעת: הפסיקו לשאול את המועמדים אם הם חושבים/ מאמינים שהם מתאימים לעמוד על במת האירוויזיון. אני מבין שהתקבלה הוראה לטרטר את המוח עם המילה "אירוויזיון", אבל יש גבול. כאן הגבול. לא מתפקידכם כשופטים להציק למתחרים עם השאלות האלו, בהנחה שאתם עדיין שופטים בתוכנית לגילוי הכוכב הבא ולא בקדם אירוויזיון.

עלו לשלב הבא: דייב רובין, אביתר צדוק, ספיר קקון, נעמי עזרן, האחיות כהן, אלה דניאל

וידיאו: דייב רובין – Latley

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 + 4 =