עיון ביקורת

הפיל הכחול, מישהו (מילים לחן ועיבוד: לירון אטיה, יוני 2015)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

ניסיתי לחבור לביאוסו של לירון אטיה. הקול המצוברח הכבד, המדוכדך משהו מנסה לשדר מצוקה, קורא להצלה טוטאלית,  למושיע מנטלי שאינו מגיע. אחרי רשימת הדרישות הנדושה והלא מאוזנת להצלת הנפש (גם שישתול בו אהבה, גם שיראה לו את צרפת…) , מגיע משפט מחרב – “לא שרע לי לבד”, אבל אני עדיין מחכה, ובסוף אני מבין,  שמישהו שאני מחכה לו הוא אני. פסיכולוגיה ברבע אגורה.
לירון אטיה ו”הפיל הכחול” ניסו לעשות מהטקסט המופרך בלדת רוק-בלוז. הקצב והטון  משדרים את ליאות הנפש, לא את פנימיותה. פרט למעבר מפוחית בלוזי יפה, השיר הפשטני אינו מצליח להתרומם, לגרום לי להשתתף בצערו של הדובר.

נ.ב. צל”ש לאיורים ולאנימציה של רינת ולירון אטיה בקליפ המצורף.

הרכב: לירון אטיה – שירה, אביב ראש – גיטרה אקוסטית, מורן אטיה – גיטרה חשמלית.

תמיד חיכיתי שמישהו יציל אותי/ וישתול בי אהבה,/ שימלא את הבורות שבי באדמה./ שמישהו יציל אותי/ ויחבק אותי חזק,/ שיחזיר את השברים שבי להיות שלם אחד./ שייקח את הפחד,/ יבעט מכל המדרגות,/ וכשהצרות יבואו, יילך איתן מכות.

תמיד חיכיתי, והוא לא בא/ לא שרע לי להיות לבד/ פשוט תמיד חיכיתי/ והוא לא בא/ שמישהו ייקח אותי/ ויראה לי את צרפת/ שיגרום לי לחייך בשנייה אחת/ שיקבל אותי/ עם הטוב ועם הרע/ שיזרוק אותי גבוה / ויוריד בחזרה.
תמיד חיכיתי, והוא לא בא/ לא שרע לי להיות לבד/ פשוט תמיד חיכיתי/ והוא לא בא/ ואיך בסוף אני מבין,/ שהמישהו הזה…

 

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 4 = 0