עיון ביקורת

מרינה פייגולד, רגעים מתוקים (מילים: מיכאל וקנין לחן: שמוליק נויפלד עיבוד והפקה מוזיקלית: רפי קריספין, אפרייל 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

כותב המילים ניסה לייצר תובנה על בסיס הפער בין נבואה וחזון ובין לילות אהבה מתוקים. נבואה – תופעה רוחנית  הנאצלת על האדם  ממקור עליון כדי להביאו למצב תודעתי אחר, בו נגלים לעיניו מסתרי הבריאה וידיעות על העתיד. ליל אהבה מתוק – תחושה אישית של כל איש ואישה. האם האוהבת אמנם חושבת במונחים רוחניים כה גבוהים כשהיא מצפה ללילה מתוק? – אני בספק. האם היא עד כדי כך היא יורדת מפסגת החזון הלא נודע אל קרקע המציאות הבנאלית הקלילה של רגעי אהבה מתוקים וחיבוקים? זוהי חולשתו של הטקסט.
המוסיקה מתייחסת יותר לצד היותר פשוט וקליל של השיר – ליל אהבה מתוק במנגינה נעימה הנשענת על מקצב בוסה נובה. מרינה פיינגולד אכן חוברת יותר לקלילות הזו, מאשר מתייחסת לצד הרוחני-נבואי של השיר. לחן נאה, שנישא על רוחות נוסטלגיות מן העבר, בלי משב של חדשנות. פיינגולד נעימת זמירות בטעם של פעם. בארץ חסרת סגנון מוסיקלי מוגדר, אוהבים לחבור לסגנונות קליטים מוכרים, ובוסה כמו רגאיי תמיד מועדפת. אפשר לשרוק לזמזם ולשרוק. לא לקחת ללב ולריאות.

מי יודע מה ילד היום הזה/ מה צופנות שעותיו החולפות/ מי יהיה נביא ומי יהיה חוזה/ שישיר נבואות יחפות
מי יודע מה יביא איתו היום / איזה לחש ואיזה קסמים/ כשהשמש בוערת לוהטת מחום/ זה עוד יום מאותם הימים
ואני מחכה בלילה/ רגעים מתוקים לקטוף/ ויודעת איתך בלילה/ רגעים מתוקים לאסוף/ ובלילות הארוכים באהבה מרותקים
אישה וגבר חבוקים עד הסוף/ מי יודע מה יביא איתו היום/ איזה טעם ואיזו פריחה/ והלילה הזה נראה כמו חלום/ שחלמתי ביחד איתך
מי יודע מה ילד היום הזה/ רגע כעס ורגע בדיחה/ ומין רגש כזה שהולם בחזה/ שתרד כבר החשיכה
ואני מחכה בלילה/ רגעים מתוקים לקטוף/ ויודעת איתך בלילה/ רגעים מתוקים לאסוף/ ובלילות הארוכים באהבה מרותקים
אישה וגבר חבוקים עד הסוף/ ואני מחכה הלילה/ רגעים מתוקים לקטוף/ ויודעת איתך הלילה/ רגעים מתוקים לאסוף
ובלילות הארוכים באהבה מרותקים/ אישה וגבר חבוקים עד הסוף

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 + = 15