עיון ביקורת

ג'יין בורדו , עם עזרה מדני סנדרסון, לאונרד כהן והביטלס (השקת אוקיינוסים, תיאטרון גשר ספטמבר 2019)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית

אחרי הקאבר ל- I Got You Babe של סוני ושר ושיר המכולת עם האורח דני סנדרסון, הגיע “שיר אהבה”, שיר מקסים בפני עצמו, אבל היתה תחושה של אנטי קליימקס. מזמינים אורחים מעלים את הווליום של חגיגת ההשקה, ואז צריכים לחזור למסלול ההופעה. הסולנית דורון טלמון היתה מודעת לכך. בהמשך ידעה להרים את המופע מחדש לגובה, שתאם האווירה החגיגית של הערב.  טלמון וג’יין בורדו הפכו את ההשקה של “אוקיינוסים”, האלבום החדש למופע פופ-פולק מחניף, שלא פסח על השרים בצוותא, ואף הגיע  עד “ערב של שושנים” (המיותר), והביטלס של All You Need Is Love.
החיבור הכמעט טבורי לפולק ולקאנטרי במלודיה, בהרמוניה, בעיבוד נשמע אותנטי. ג’יין בורדו אימצה את הפורמט העממי לצורך אסימילציה של העברית עם הסגנון האמריקני. מבחינה זו – האימוץ עלה יפה. דורון טלמון ושותפיה לג’יין בורדו מצליחים ליצור שירים בעברית בשפת הקאנטרי עם פזילות לבלו גראס למוסיקה הקלטית וגם לפופ שנות השישים. ההרכב גדל והתמקצע מאז ששמעתיו לאחרונה. הבעיה אינה בביצועים, אלא  בשירים עצמם, שמרביתם – קלילות מחויכת ונעימה ופחות שירי עומק אולטימטיביים. שיר כמו “תנו לנמנם” (השני ברשימת שירי הערב) לא רק שאינו מציע טקסט ייחודי, אלא גם אינו מאתגר מוסיקלית. פשטנות מלודית נחמודת, שאינה מצליחה להפוך לשיר בן אלמוות. גם אם לא נתנו לנמנם, זה קרה. טוב יותר – “לא אבוד” –  קיטורים בשלושה מישורים – הפוליטיקה המשקרת והמפחידה, האקולוגיה העולמית המתדרדרת, מערכת היחסים האישית השבורה. כאן המשפט המחבר הוא “ואולי זה טוב שהכל אבוד אין יותר ברירה אין על מה לחשוב” רצתה מן הסתם לומר – היאוש נעשה נוח יותר, כשאתה מבין שאין מה לעשות. גם באפשרות שהכל אבוד יש איזו הקלה פסיכולוגית.
גם כאן זו אינה מוסיקת מחאה בועטת, אלא פולק ענוג במקצב ואלס, מנגינה וקצב שרוקמים יחסי ידידות נוחים למאזין, לא משדרים לחץ ומצוקה, מתאימים יותר לקונטקסט של “זה טוב שהכל אבוד אין יותר ברירה אין על מה לחשוב”. אם לא לחשוב על הרע, אז לפחות שנתענג על מוסיקה Radio Friendly. ב”רוקדים צמודים” מספרת טלמון סיפור רגעי התרגשות של ציפיה לבחור במסיבת ריקודים. כשכבר חשבת שהכרת את הנכון – נגמר השיר. המפתיע: טלמור וג’יין בורדו לוקחים אותנו לאחור, לסיקסטיז –  חוצים במעבר קליל לפופ של פעם. השיר הזה באנגלית היה נשמע טופ טן שנות השישים.
כשטלמון שרה לקראת סיום מעין קאבר ל– Chelsea Hotel של לאונרד כהן בנוסח עברי שנקרא – “קולנוע לב”. היא הצליחה להעביר השיר מהמלון האנגלי של כהן ל”קולנוע לב”, וצבעה אותו בצבעים שהצליחו לשדר משהו מהאווירה של השיר המקורי, וזה נשמע עמוק, מיוחד ומורכב יותר משירים  אחרים.
ג’יין בורדו היא להקה שעושה מוסיקה נעימת האזנה, נגנים שביחד מתחברים ללהקה מהוקצעת, מחברים השפעות למיקס מסוגנן של פולק ופופ. הבעיה היא שהשירים היותר מיוחדים כמו “זוהר הלילה” בדואט נפלא בהדרן עם דניאלה ספקטור אינם רבים. זו עדיין נקודת חולשה אצל הלהקה הזו, שמנסה לפצות במיני קאברים מפעילי שירת רבים, שהם יותר חנופה לקהל, ופחות חתירה  לעומק אמנותי.
All  You Need Is Love  בסיום שימש את טלמון להפעלת הקהל בשיטה המיושנת והמתקתקה של חלוקה לגברים, נשים ואגפים בצירוף מקהלה. אם מיינסטרים, אז כל האמצעים מקדשים את המטרה. אם המטרה היתה להוציא את הקהל עם חיוך על הפנים – היא הושגה.
*** ועוד משהו בקטנה לטלמון: אם את מתרגשת ואין לך מה לומר, חסכי בגמגומים וציחקוקים. זה לא עשה טוב לערב.

השתתפו: דורון טלמון, מתי גלעד  – שירה וקונטרבס, גיל לנדאו – שירה, גיטרה אקוסטית וחשמלית, רמי אוסרווסר – שירה, גיטרה אקוסית ובנג’ו, סתיו אחאי – שירה קלידים, יואב ארבל – שירה תופים אורחים: דני סנדרסון, דניאלה ספקטור. 

שירים: שירים ישנים, תנו לנמנם, וויסקי, קצת אגם, מה שחשוב,  אוקייינוסים, לא אבוד, היא לא תדע – עם דני סנדרסון, איך אפשר – עם דני סנדרסון, I Got You Babe (קאבר לסוני ושר, מכולת – עם דני סנדרסון, שיר אהבה, ערב של שושנים, רוקדים צמודים, קרן שמש, עינב עם מקהלה הדרן: זוהר הלילה: דורון טלמון ודניאלה ספקטור, קולנוע לב, All You Need Is Love עם מקהלה (קאבר לביטלס)

צילום: מרגלית חרסונסקי

איך אפשר עם דני סנדרסון

שיר אהבה

רוקדים צמודים

קרן שמש

זוהר הלילה עם דניאלה ספקטור

קולנוע לב

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 7 = 15