עיון ביקורת

ערן צור, חוגג 50 (מועדון בארבי ת"א, 11 ביולי 2015)

מה נשמע, מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית, מיוחד

כמה אמנים חוגגים יום הולדת בהופעה מיוחדת? מצד שני, חמישים אינו גיל שאפשר לעבור עליו לסדר היום. פעם אחת בחיים. לא תהיה הזדמנות שנייה. זה אינו יכול לעבור רק עם עוגת יום הולדת, שושנים אדומות  והפי ברסדיי בפייסבוק, במיוחד אם קוראים לך ערן צור.
תאריכים, כבר הוכח, הם מקדם מכירות מעולה. 20 שנה לאלבום, 10 שנים לאיחוד, 30 שנה לשיר הבכורה. 50 שנה ליום בו שמעו את  הצרחה הראשונה שלך  וניתקו אותך מחבל הטבור – זה סולד אאוט בטוח. הקהל אוהב, שאתה נותן לו סיבה טובה לחגיגה. יום ההולדת (11 ביולי) הופך ללא יותר  מאשר תירוץ טוב להגיע. A good reason to celebrate.
הייתה חגיגה. איזו חגיגה. אחרי שעתיים וחצי, 33 שירים, עלו כולם לשיר “תמונה אימפרסיוניסטית” כמו איזשהו המנון, שיאו של ערב יום הולדת נדיר לערן צור, עתיר אורחים, מהסוג החד-פעמי, מפוצץ באנרגיות רוק, רוח חברית טובה, חתן שמחה במיטבו, מנצח על ערב מורכב, פורש רפרטואר בלי לדלג על תחנה בדרכו, מזמין שני ילדיו, טומי וליאם לנגן ולשיר, משחזר הרכבים (“כרמלה גרוס וגנר”, “טאטו”) ונהנה מקהל אוהד ששר את השירים.
לפני שיצאתי למועדון, פשפשתי בארכיוני והעליתי כתבה מפברואר 1995 על האלבום “עיוור בלב ים” של “כרמלה גרס וגנר”, שכותרתה הייתה “מנות מופלאות של קסם ודמיון”. פתחתי אז בשורה מתוך “ערב ב’כסלו”“עיוור בלב הים/ מי אותו יציל/נפשי ביקשה רחם/ אבל אני חולם”, ובהמשך כתבתי: “חמישה עשר שירים יוצרים פסיפס של דמיונו החולם-הוזה, יצרי עד פרוורטי של ערן צור. ניו-יורק האפלה לפעמים ברקע. האהבות, הפחדים, הטראומות. והמוסיקה  – ים הסגנונות, לא צפויה במנגינות בעיבודים, יוונית, טום וייטס, ג’אז, רוק ישיר. מצד הטקסטים –  זהו צור שמחבר מישור מאוד אישי מסיפוריו הרומנטיים הטראומטיים במחוזות מנהטן וקווינס ועד מות אבא עם הגיג נבואי-אפוקליפטי אודות המדינה. יש בו איכות של משורר בשירים כמו “קרבות תרנגולים“, “ואז הופיעה בטי”, “שולחן כתיבה”, “בחור מצוי”. אהבתי את “עץ” עם קורין אלאל, ו”ערב ב’ בכסלו” שהוא אחד השירים המפעימים שנכתבו בפופ המקומי. צור מאוהב במילה, מדגיש את הטקסט בהטעמות”.
עד כאן הטקסט של אז. עברו מאז 17 שנה, ואנחנו מגיעים לבארבי 11.7.2015. לא משנה מילה. אבל אם להוסיף: קרה משהו מעורר התרגשות בערב הזה, בחבור בין כל הנפשות הפועלות המרכיבות את עולמו של ערן צור. החומרים לא איבדו מחיוניותם. ההרכבים קמו לתחיה, האורחים הצטרפו בחדווה רבה – מיהלי סובול דרך נעם רותם, גבע אלון, קורין אלאל, אלונה דניאל, יובל מסנר ועד שלומי שבן שקרא נפלא את  “בטי” בדואט עם צור אחרי ביצוע מלהיב של “שולחן הכתיבה” ולפני “קרב תרנגולים” מסעיר.
נכון שיום הולדת עושים פעם אחת בלבד, אבל ערב כזה לא יכול להישאר יחיד ובלעדי, ומי שעדיין שואל אם יש רוק ישראלי, צריך היה להגיע כדי לקבל תשובה.

שירים: בעין הסערה, קיץ. עם יהלי סובול: המכסה הירוק, החיים, הג’ינס עם נעם רתם: תכלי בתחתית, ערב חולה, חתלתול. עם טומי וליאם (ביו של צור) – המנון לאדישות עם גבע אלון – אחת אחרי חצות, מורד, בלילות של ירח מלא, עם “כרמלה גרוס וגנר” – עוד תודבר המחלה, עלבון, פרפרי תעתוע, כרמלה, גרוס וגנר, עם קורין אלאל – נשים, מותק, עץ, עם “טאטו” – מחבואים, בדידותי, ערפד, חתוך, עם יובל מסנר – ערב ב’ בכסלו, עם רונה קינן – הוא והיא, קסיוס, תותים, עם שלומי שבן – שולחן כתיבה, בטי, קרבות תרנגולים,  פרח שחור. כולם: תמונה אימפרסיוניסטית.

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו 1: פרפררי תעתוע

גלריה
דירוג:
וידיאו:
וידיאו 2: עוד שירים מההופעה
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “חוגג 50

  1. אף פעם לא התחברתי אליו, אולי בגלל הקול הנוראי בשירה שלו שחסם אותי. אני מניח שבמסיבה בדואט עם קורין אלאל, אם הייתי נוכח, הייתי מתכווץ. אבל איש איש ואומנותו. אני שמח בשמחת כולם וכן ירבו חדשות יפות שכאלה.
    (משה)(15/07/2015)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 8 = 1