עיון ביקורת

ריקי גל, דנה ברגר וקורין אלאל , גם אני הייתי שם (מילים: ריקי גל ודנה ברגר לחן: דנה ברגר וקורין אלאל עיבוד והפקה מוסיקלית: יזהר אשדות, מרץ 2019)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס, סינגלים חדשים, שירים חדשים

צמד המילים “גם אני” אכן הופך את השיר לאמירה נשית קולקטיבית של Me Too או של I was there, too.  המוסיקה מעוררת תחושה של ז’אנר “אנחנו העולם” (שיר צדקה שהוקלט על ידי להקת העל, USA for Africa) תרצו: שירתן של שלוש נשים בשם כל הנשים הפגועות שלמדו לקום ולעמוד על הרגליים – “להרים את הראש, לא לוותר לחיים”, אלו שאספו כוח מתוך מצוקתן. מה מוביל 3 זמרות-יוצרות לחבור לשיר העצמה נשי כזה? בקומוניקט מדברים על חברות אמת שהצטרפו מתוך “הכאב הפרטי והאישי של כל אחת מהן, של כל אחת מאיתנו…”
מבלי להיכנס לפרטים אישיים ולנסיבות, אני מאמין לדנה ברגר, ריקי גל ולקורין אלאל, שאין כאן סוג של פופוליזם בהארת דיכוי נשי, ובשימוש  במסרים אופנתיים. השלוש רחוקות מסוג כזה של יחסי ציבור וקידום. המוסיקה והשירה המשותפת שיכנעו אותי שיש כאן יותר ממבע משולש אותנטי. אמנם בגבה של המוסיקה, אינה נושבת רוח עכשווית אופנתית, היא אינה פוזלת לצמרת המושמעים ביותר. מצד שני: עם הפשטות במלודיה, בהרמוניה, בשירה – קשה להתווכח. הן מתכוונות למה שהן כתבו ושרות.

גם אני הייתי שם אהבה ראשונה / גם אני הייתי שם בשמלה לבנה
גם אני הייתי שם כשהבית התפרק / החזקתי חזק החלום התרסק
גם אני הייתי שם כששכחת לבקש / התשוקה הפכה לכוח, המילים הפכו לאש
גם אני הייתי שם כשעברת את הגבול / כשסובבת מפתח בחור המנעול
עכשיו זה לפתוח / עכשיו זה לצעוק / עכשיו יש בי כוח
ללכת רחוק / להשמיע קולי / להתחיל מחדש / לא לשתוק
גם אני הייתי שם השפלתי עיניים / לא יכולתי לראות לא היו לי ידיים
גם אני הייתי שם בחדרי מדרגות / לא הזכירו את שמי, לא עשו לי טובות
גם אני הייתי שם בחריקת שיניים / כן, הייתי שם בכוחות אחרונים

למדתי לקום לעמוד על הרגליים / להרים את הראש, לא לוותר לחיים
עכשיו זה לפתוח / עכשיו זה לצעוק / עכשיו יש בי כוח / ללכת רחוק
להשמיע קולי / להתחיל מחדש / לא לשתוק
גם אני שתקתי אלף שנה / גם אני שתקתי

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


7 − = 6