עיון ביקורת

פסטיבל הפסנתר, שי צברי מארח את מארק אליהו (אולם אסיא מוזיאון ת"א, אוקטובר 2015)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית

המונח "פסטיבל  פסנתר" הלחיץ את שי צברי. מה זה אומר? שקהל נשאר לשבת במקומות? זה לא הסטייל שלו, זה לא המופע שלו. זה לא הוא.
חלק את חששותיו עם הקהל ("יש לי וידוי"), כאילו אומר להם, לא שמעתם ממני מה אני רוצה באמת. צריך גם להתחשב במי ששילמו כדי לראות מופע בישיבה, אבל דיר באלק. בואו ננסה לטפל בבעיה ביחד. אם בא לכם…
אין בעיה. לקהל ישראלי די ברמז הכי דק. הוא יקום, גם אם המושבים שלו מרופדים במשי. בתכנייה של הפסטיבל נכתב – "שי צברי מגיע למופע אינטימי ומיוחד, שמחבר בין קולו הגדול ושמחת החיים המתפרצת לפסנתר".
דיווח מהשטח: האינטימי הובס. המתפרץ ניצח בנוקאאוט. הפסנתר והקלידים האלקטרונים של אסף תלמודי הצטרפו בהתלהבות. התופים האלקטרוניים של ניר מנצור והעוד האלקטרוני של גרשון וייספירר השתתפו בהילולה. ברגע מסוים במהלך "שלום לך דודי", מצאתי את שי צברי לידי. איש עם רזרבות של אנרגיה, נשמה מוגדלת, שנותנת הוראות למיתרי הקול הגבוהים.
אבל גם רגעים לירים: הרגע האינטימי בסיום, כששלומי שבן ליווה בפסנתר את צברי ב"מחר בעזרת השם", ואם נשאר משהו מרטיט באמת אחרי "שמחת החיים המתפרצת", זה הרגע הזה.
מעבר לכך: אחד המופעים האותנטיים  של מוסיקה ישראלית המחוברת למקורות, שהולכת על צליל העכשווי ומבוססת על העוצמה והחיות של שי צברי, שנעה בין הפיוטי לחפלאי, שמצליח לחבר בהפקה עדכנית מדליקה של אסף תלמודי. האתני והאלקטרוני התחבקו. מארק אליהו, מאסטר הקמנצ'ה השתלב בטבעיות. שלומי שבן, פסנתרן מערבי, שפוזל לכל כיוון, נדבק בהתלהבות, אבל ידע גם להוביל את צברי ללירי.
שי צברי עושה שימוש בחומרים מקוריים, בשירים של אהובה עוזרי, גם בקלסיקות כמו "שלום לך דודי", כדי להביא את המופע לעין סערת הגרוב שלו. פסטיבל הפסנתר? אינטימיות? מופע בישיבה? – הצחקתם.

שירים: הלוחש למכוניות, שחרית, קשה בלילה, אבוא בגבורות, הניחי לי, המלך -עם מארק אליהו , לווי אותי -עם מארק אליהו, מעלי דממה – עם מארק אליהו, צלצולי פעמונים, פוגח נח'ל, הקסם נגמר – עם שלומי שבן , שלום לך דודי- עם שלומי שבן ומארק אליהו הדרן: לונגה, עמק הפרחים, מחר בעזרת השם – עם שלומי שבן.  

נגנים: אסף תלמודי – פסנתר, קלידים והפקה מוזיקלית, איתמר ציגלר – גיטרת בס, ניר מנצור – תופים אלקטרוניים. גרשון וייספירר – עוד חשמלי ופלוגלהורן
אורחים: מארק אליהו – קמנצ'ה. שלומי שבן – פסנתר, קלידים.

צילום: מרגלית חרסונסקי

עמק הפרחים

פוגל נח'ל

הקסם נגמר

גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 − = 2