עיון ביקורת

שלמה ארצי, רצינו רק לשיר (מילים ולחן: שלמה ארצי עיבוד: עומרי אגמון, אייל מזיג הפקה מוסיקלית - עומרי אגמון, נובמבר 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

מוסיקה מנצחת הכל. כולם רוצים לשיר. אז למה אין כאן מנהיגים שבאים מהמוסיקה, מהשירה? אבל זה לא העניין של ארצי. זה אינו שיר מחאה. “פוליטיקאים מושחתים” נכנסים לזרם התודעה של שלמה ארצי כהערת סוגריים, עולים למסלול הכביש הראשי, שמגיע לקיסריה לכל מי ששרים ורוקדים איתו. בתוך עמו הוא חי. הוא כותב לקונצנזוס. מספר סיפור מקורטע שמערב בין סיפורים ורומנטיקה של פעם, הגיגים על החיים והעולם ואף נוגע בפסיכולוגיית ההמון. בתוך כך ארצי משתחרר באותה ישירות ובלתי אמצעיות כמו בהופעות שלו ומספר, שהשיר “נכתב באייפון המתוק שלי/ תשירו אותו אם בא לכם לשיר פה עוד”, כאילו מסתחבק עם המאזין במנטליות עכשווית.
אני כבר קורא את ארצי בתוך השורות ובין השורות. יש בשיר איזו קריצת עין פופוליסטית. ה”אני” וה”אנחנו”. זה לא רק ה”רצינו לשיר” של פעם, אלא גם בואו תמשיכו לשיר  איתי את השיר כאן ועכשיו. החרוז כבר לא תמיד סימטרי ומדויק. העיקר ששטף ההרהורים והמחשבות יזרום במלודיות ובקצב נוחים  ומוכרים, שיהפכו את ה”כולם רוצים לשיר” לשירה בציבור יחד איתו. מבחינה זו – ארצי ממשיך לנצח.

הייתי אז הכי קטן בעיר/ הכי  קטן בעיר/ ובשובי מהרחובות/ אבי הניף שלטים מסוג
פוליטיקאים מושחתים תמיד מתחלפים/ רק חברים אמיתיים לנצח לא יתחלפו
הייתי כבר רעב לשיר/ רעב לשיר/ שרתי עם כל החברים שלי/ על גג מוזר מול הנהר
השאלה הייתה מי יהיה פה/ כדי לאסוף את השברים?/ מי יתחתן עם מי ומי יהיה זמר?
כל העולם מלא בצער/ באלוהים הכל מראש נקבע/ אני חושב שכבר הבנתי את זה קצת
ליד מרכז הספורט אמרה לי בוא נלך/ אני קצת רעבה/ רציתי רק לשיר איתה לשיר איתה
רצינו רק לשיר/ רצינו רק לשיר
אני זוכר את הימים את הלילות/ גשמים גדולים/ חוזר מהצבא ישן שעות/ טס אליה עד חולון
תיקח קפה היא הציעה לי/ כשקמתי קפוא מתגרד/ כן כמו האהבה אז בוא לא ניפרד היום
כל העולם מלא בצער/ באלוהים הכל מראש נקבע/ אני חושב שלא הבנתי את זה עוד
כשחברים זרמו בלילה לחצר שלה/ רצינו רק לשיר ../ ולפעמים למרוד/ רצינו רק לשיר גם כשיצאו דמעות .
השיר הזה נכתב באייפון המתוק שלי/ תשירו אותו אם בא לכם לשיר פה עוד
בתוך חדרי קריוקי או בחדרי הלב הכי ריקים/ כמו אימוג’ים זולים בחנויות
בין צדיקים ואוהבים חסרי בתים כן כן/ ליד כל אלה שלא רוצים אף פעם להזדקן
בתוך מתנ”סים בוערים או במטוסים הממריאים / ובחיים ללא מעצורים
כולם רוצים לשיר/ כולם רוצים לשיר/ רצינו אז לשיר/ רצינו אז לשיר
כולם רוצים לשיר/ כולם רוצים לשיר

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 + = 12