די מפתיע: מבריטניה יוצא לאחרונה זן חדש של סינגר סונגרייטרים נטולי אופנות, מאוד אישיים ומסוג האינדי. Yellow Days  הוא שם במה של היוצר הבריטי  בעל השם הבלגי ג'ורג' ואן דן ברוק. כל הגדרה של המוסיקה שלו לא תדייק. יש כאן פופ, בלוז, ג'אז. יש כאן קודם כל מוסיקה של הבחור הזה, שמכריז כי  ההשפעות שלו הם  זמר הסול והריתם נ' בלוז – ריי צ'ארלס וזמר הבלוז הולין וולף. "תמיד היה לי עניין אמיתי בשאלות הגדולות בחיים" אומר ואן דן ברוק בראיון. "הרבה אנשים תמיד התקשו להתמודד … אבל תמיד חיפשתי סוג כזה של שיחה".
ה"שיחה" של ואן דן ברוק מתפרשת על 13 שירים. הוא שר על אנשים שמרגישים קצת למטה ולא ממש יכולים  לקבל את עצמם. בשיר That Easy, ואן דן ברוק שר – "הו, לפעמים אני רק רוצה לברוח" ובאותו שיר – "אני לא מתכוון לוותר בקלות".
האלבום של Yellow Days, הוא כמעט כל מה שאתה יכול לבקa מיוצר חדש. בי אתה לא יודע אם לרקוד או אם לבכות, תוך כדי האזנה לאלבום הזה. האינטליגנציה הרגשית שמגיעה עם המלנכוליה של ואן דן ברוק, הדיבור שלו על שברון לב, חוברים בהידוק למגוון המוזיקלי שלו. זה יותר הסיפור הזה, וכדאי לגלות בו עניין.

A Bag Of Touch, That Easy, The Three I climb, Holding On, I Believe In Love, Lately ,I've Been Thinking Hard, Tired, Hurt In  Love, a Smiling Face, Nothing Going To Keep Me Down, Weight Of The World, Outro Lost In world with You