עיון ביקורת

ארקדי דוכין , מי אוהב אותך יותר ממני (מילים: מיכה שטרית לחן: ארקדי דוכין עיבוד והפקה מוסיקלית: ארקדי דוכין, 2004)

מוסיקה ישראלית פלוס, שירים ישראלים - הגדולים ביותר

השיר הזה נכתב לאהובה? אז נכון – נכתב לאהובה. אבל שימו לב למילים: כמעט פילוסופיה פוליטית. "של מי האדמה האוויר והים?" "למה יש מלחמות וכאב, למה אלוהים לא מתערב?" מיכה שטרית מעלה שאלות נצח, שלעולם לא יהיו עליהן תשובות מוחצות כמו – למה אלהים לא מתערב בעניין מלחמות. ולמה יש אנשים שחיים ברחוב. כלומר בתוך האהבה האישית, לעולם אין לשכוח שאנחנו חיים בעולם שאין בו אהבה. (תראו לי שיר אהבה "מזרחי" שמתעמק בשאלות האלו?)
מול השאלות הגדולות עלינו כבני אנוש – עומדת האהבה הקונקרטית, האישית. היא תנצח בסופו של דבר. "מי מצחיק אותך כשאת עצובה" נשמע ממש אישי – מול השאלות החברתיות והפוליטיות הרות הגורל.
כל מי שאוהב את השיר כפיור-לאב סונג – זה בסדר. אבל זה אינו פיור-לאב-סונג. הוא הרבה יותר.  המנגינה והטון משדרים את התחושה – גם אם אין יורדים לעומק כוונת השיר, וכידוע, מרגע ששיר הופך נחלת הכלל – הוא מופקע מיוצרו. המאזינים משתמשים בו לצורכיהם.
איך שלא תהפכו את השיר של מיכה שטרית את ארקדי דוכין – הוא משדר סנטימנט עמוק. המינור של ארקדי לוקח בשבי. השירה שלו מתכוונת. מה חבל שהשיר הזה עבר כל מיני "התעללויות" – בעיקר כפרסומת לסלולר (סלקום) עד שבשלב מסוים הפך ללעוס. במקור – השיר היה אמור להיות חלק ממחזמר חברתי, אלא שעד היום המחזמר לא נכתב, אבל השיר ממשיך לככב אצל ארקדי כשיר חובה ברפרטואר.

של מי האדמה, האוויר והים? /של מי העולם? / של מי הזהב והיהלומים? / למה התן מיילל בכרמים? / איך האביב יודע שהגיע הזמן? / ולאן האניות מפליגות? לאן?
מי אוהב אותך יותר ממני? / מי מצחיק אותך כשאת עצובה? / עד מתי תהיי שלי? / ולמה את שותקת?
למה יש מלחמות וכאב? / למה אלוהים לא מתערב? / למה כשאת כאן זה/ עושה לי טוב? / למה יש אנשים שחיים ברחוב? / איך האביב יודע שהגיע הזמן? / ולאן האניות מפליגות? לאן?
מי אוהב אותך…
של מי האדמה? / של מי הזהב והיהלומים? / איך האביב יודע?
מי אוהב אותך…

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


8 − 1 =