עיון ביקורת

ערב מחווה ליוסי בנאי , פסטיבל ראשון לציון (היכל התרבות ראשון לציון, אוקטובר 2012)

מוסיקה ישראלית פלוס, מיוחד

זה שישב לידי המהם-זמזם-זייף את "אהבה בת עשרים" ששרה קורין אלאל. לא חבל להרוס? נכון שהתכנסנו לשמוע שירים יפים ששר יוסי בנאי, אבל, אדוני,  זה לא ערב של שירים ששרים עם שירונים, בא לי להגיד לו, ואם הייתי פחות מנומס הייתי אומר לו – יאללה, סתום. תן כבוד ליוסי. (כן, גם לי) מגיע לו, הגם שהוא, הענו הזה, היה אומר: עזוב, תן לו לשיר. הכל בא מאהבה.
והיא יפה יותר כשהיא "אהבה בת עשרים". קורין הביאה את אחד הביצועים היפים של מצעד זמרי המחווה ליוסי בנאי. היא שנסונרית. במילון "שנסון" הוא שיר צרפתי. מחוץ למילון – שנסון הוא בראסנס, אזנבור, ברל. מוסטקי. יוצרים-זמרים שקרבו את הסיפור של השיר אל הקברט שלהם כמו אל הקברט של יוסי בנאי. הם הזמרים שיוסי בנאי אהב לתרגם ולשיר. הייתה להם צרפתית שדיברה אליו. יוסי אימץ את השנסון כאילו הוא חלק מתרבותו. כשיוסי שר "אהבה בת עשרים", הרגשת שיש פה הרבה יותר מאשר קאבר. יש אהבה מהבטן. יוסי בנאי הוא מהזן הנדיר הזה שהצליח להפוך תרבות זרה – לתרבותו-שחו כאילו הושתלה בו. אבר מאבריו.
יותר מברל, יוסי בנאי העלה לארץ את ז'ורז' בראסנס. ("הגורילה", "חצוצרת התהילה") המכנה המשותף בין בראנס לברל – ששניהם עסקו בשיריהם בנושאים קיומיים. ילדים של החיים שאהבו לשיר חיים-אהבה-מוות, יצאו מנקודת מוצא של האיש הקטן, שהמהויות האלה גדולות עליו, ולכן הוא מנסה לטפל בהן מהמציאות הדלה שלו בחוכמה אנושית, בקריצת עין, בהומור.
כמו שארקדי דוכין שר "מרוב אהבה" – הוא שנסונר. כמו שאהוד בנאי שר "את ואני" ו"לאיש חסדי", כמו שמיכה שטרית שר "תרנגול כפרות" ו"כשאתה צעיר". כמו שיובל הבן שר "מי מפחד ממילים גסות", כמו ששלומי שבן שר וניגן – "אל תלכי עכשיו" ו"בגלגול הבא" . כמו שיהלי סובול שר "אחר ככלות הכל" ו"ראיתי עיניים חלונות". אבל אף אחד מהם לא התקרב ליוסי, כי יוסי הוא יוסי. אחד ויחיד. הפעם ההומור הגיע מהוידיאו. פניו, קולו, אפילו אישיותו. גם בוירטואליות יש נחמה וריגוש וזיכרון מרגש.
"הפקת מקור", קראו בפסטיבל ראשון לערב המחווה. לא בדיוק. כמעט יומרה. הערב התבסס על אלבום המחווה שהופק אחרי מותו, למעשה – פרויקט המשך לאלבום שיוסי בנאי התחיל להקליט ב-2006 – עם לחנים שהזמין ממלחינים שונים ובהפקת רע מוכיח. יוסי לא הספיק. לא סיים הפרויקט, אבל השאיר שני שירים, שעימם נפתח וננעל הערב (הקרנת וידיאו) – הפתיחה צובטת לב: הקלטה עירומה של "שיר אהבה" לצליל הפסנתר של עידן רייכל. "תגידו לה שהיא הסיבה היחידה לשיר", שר יוסי בנאי, באיפוק הזה של הטרובדור ששר ומדבר. ובסיום – "תרנגול כפרות" שהלחין מיכה שטרית, שיר שהוא תמצית מהותו-אישיותו-סיפורו-חייו.
יובל בנאי בחר לדבר שיר. הוא קרא את "מחשבות לי חלון פתוח" – כמו מספר מקולו של אביו, יוסי, בהשראת Maintenant, je sais – "עכשיו אני יודע" – של Jean Loup Dabadie, המשורר והסופר הצרפתי, כפי שיוסי שמע את השחקן הצרפתי Jean Gabin קורא, שיר שמסתיים ב – "כמה שאני מבין יותר, ככה אני מבין פחות"…
בהשתתפות: אהוד בנאי ,יובל בנאי, ארקדי דוכין, מיכה שטרית, שלומי שבן ,קורין אלאל, פיטר רוט, יהלי סובול
שירים: שלומי שבן -אל תלכי עכשיו , שלומי שבן -בגלגול הבא, מיכה שטרית – כשאתה צעיר , מיכה שטרית -תרנגול כפרות , אהוד בנאי – את ואני, אהוד בנאי – לאיש חסדי, פיטר רוט – הציפורים, פיטר רוט – על כל אלה, יובל בנאי – מי מפחד ממילים גסות, יובל בנאי – מחשבות ליד חלון פתוח, קורין –אריאל, קורין -אהבה בת עשרים, יהלי סובול – אחרי ככלות הכל , יהלי סובול -ראיתי עיניים חלונות , ארקדי- מרוב אהבה , ארקדי – כמה יפים החיים
צילומים: מרגלית חרסונסקי

יוסי בנאי – שירים אחרונים

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 − 3 =